איך יודעים שיודעים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עש ימים סוערים יותר ויש כאלה שפחות בימים שכאלה המחשבות קצת יותר רציונליות קצת יותר אוחזות בקרקע ואז חושבים על מה שעבר בימים היותר קשים ןניראים לעצמנו מגוחכים לא נורמליים לא שפויים ובעצם כל מה שרוצה זה להיות נורמלית מתי יגיע היום בו אדע לעשות ולהרגיש את ההפרדה המוחלטת בין אז והיום להרגיש את הכאב פיזית היום ולהבין שזה אז בילדות שזה לא קורה לי היום. להבין שמותר לי לכעוס לבכות לדבר לבטא להרגיש מה שאז היה אסור הדרך צריכה גם עכשיו להיות שלי לבד כמו שהייתי עד עכשיו? היום היתה כתבה בערוץ 2 על מעשים שכאלה הילדים ואני נקרעתי מבפנים אני כבר לא חייבת לשתוק ממש פוחדת מהרגע בו לא אדע להפסיק לבכות ןלצעוק שבת שלום
הי asmo, בימים היותר שקטים חבל לבזבז את הכוחות על "ירידות" על עצמך, איך היית בימים הפחות טובים... את עוברת תהליך לא פשוט ולא קל. אין בזה שום דבר מגוחך. אודי
ממש עכשיו קוראת את תשובתך ומבינה,לגבי הכינוי שלך בשם הפרטי לעצם היותך גבר מבינה שגם פה זה סוג של קושי שאולי ניפתר כי איני רואה דמות או פנים דמותי בחיי היומיום מנוגדת להבעה כאן על המסך ניגוד נוסף שיפתר פעם?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
