שרית

שרית יקרה, טוב שאת כותבת ושכולם יכולים לראות ולשמוע גם את הילדה הקטנה אחרי ששנים כה רבות היא הייתה לבד בחושך , מגיע לה שיראו אותה וישמעו אותה, מגיע לה שיבכו איתה . אסור להתעלם ממה שקרה, לכולנו, לכל אחד ואחת באופן אישי אסור להתעלם (כי כולנו, כמאמר השיר, "כן כולנו רקמה אנושית אחת חיה"). זה דבר נורא ואיום שקרה בחדרי חדרים בחושך, וחייבים להוציא את זה לאור השמש, החום שורף אבל גם מטהר. את מאוד אמיצה, אני מעריצה אותך על אומץ הלב. הלב הקרוע והשורף עכשיו. אני כואבת איתך, ואוהבת אותך. אני מעריכה אותך מאוד מאוד. וחושבת שבזכות אנשים כמוך שנלחמים ולא מוותרים, למרות הכאב הנורא, עולה ערכם של החיים. מבעד למילים ולכאב, אני מרגישה אותך נשמה טהורה, למרות שלפי מה שאת כותבת את לא מרגישה כך, חשוב לי שתדעי שאת כן. את צועדת בדרך הנכונה והקשה לניצחון, אני מאחלת לך שתצמחי מהכאב, ושיהיו לך ימים טובים ושמחים.

אליס יקרה מאוד, וואו , מה אומר ?! מילותיך מרגשות עד דמעות !!! עד כי באתי היום לכאן מספר פעמים כדי לקרוא אותך. תודה - על כל מה שכתבת , תודה - על הרצון להיות פה בשבילי . לראות אותי . להקשיב . לא להשתיק איתי ביחד את הכאב הנורא . אני מעריכה מאוד מאוד .. גרמת לי לחייך אליך מבעד למסך , תודה... שרית