מתוסבכת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בכללי אני לא מרגישה טוב עם החיים ,אני בשנות ה20 לחיי נשואה לבן אדם מדהים אבל יש לי כל מיני הרגשת פספוס לגבי דברים בחיים שלא הספקתי לעשות.עוברת עליי תקופה מאוד לא טובה עכשיו אני מובטלת זה זמן מה מצאתי עבודה אך עדיין לא התחלתי. בנוסף יש לי מעין קשר וירטואלי עם מישהו שאני נמשכת אליו והוא מצליח לבלבל אותי .אני מרגישה עם זה כל כך רע פשוט בא לי להקיא מעצמי.מצד שני יש לי חסך רציני בקשרים עם גברים והנה אני חוזרת לתחושת הפספוס בחיים לא חוויתי עוד אהבה ומידי פעם מקננת בי המחשבה הזו שבא לי פשוט להיות חופשייה . והבחור הוירטואלי לא יוצא לי מהראש לא פסיקה לחשוב עליו פשוט משתגעת,לא מצליחה להתנתק ממנו כי הוא יוצר בי ריגוש שחסר לי .בנוסף לא טוב לי עם חיי אני מרגישה שהדברים שהגעתי אליהם לא מספקים אותי אני ממש תקועה בא לי לבכות ולפרוק ואני לא מצליחה לעשות את זה עם חברות או עם בן זוגי.זה בא לי כל הזמן בתקופות אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג תמיד אני מרגישה שאני צריכה לעשות את זה ואיכשהו אני לא עושה(שיקול כלכלי בין היתר)אני עצובה בפנים ולא נותנת לעצמי מנוח ושקט נפשי...
הי דנה, תחושת הפספוס והמועקה שאת מתארת, הקושי להרגיש מובנת והרצון לבכות ולדבר/לפרוק - בהחלט מהווים אינדיקציה טובה לקום ולעשות מעשה. פני לפסיכולוג/ית. ישנן מרפאות ברה"נ, שם הטיפול חינם. ישנן קופות החולים וישנם מטפלים פרטיים (במחירים שונים. אפשר בהחלט למצוא מטפל/ת בסכום שתוכלי לעמוד בו). עשי זאת, מתוך פרגון לעצמך. אודי
תודה רבה על ההתייחסות והתגובה.איך אני מגיעה למרפאות בריאות הנפש?והאם תוכל להמליץ לי על מטפל בעלויות שיוכלו להתאים לי? תודה מראש ושבוע טוב :)