:'(

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/01/2010 | 02:12 | מאת: ~~נילי~~

ושוב... אני על הרצפה בסלון.. הגעתי לפרק 6.. בשרשרת.. השעה עכשיו 2 לפנות בוקר.. ואני מתלבטת עם לצפות בפרק נוסף, לפגוע בעצמי עוד קצת.. או פשוט לפספס, וללכת ליושן.. אולי מעט הפעם להייטיב עם עצמי אחרי היום הקשה הזה.. ופתאום ידי מעליהם נכנסון לאייקון ה favirits.. אני על אוטומט, בדיוק כפי שהיה פעם, לוחצת על 'פסיכולוגיה קלינית'.. אני פה.. מתחילה לכתוב.. והדמעות מתחילות לעלות.. כבר זמן שאני לא בוכה.. ופתאום? אולי זה במקום קצת גשם..? אולי צריך להעניש את השמש היצאה לה...? במקום הגשם שאנחנו צריכים... אולי אני רוצה להעניש גם את כולם.. חוצ מאת עצמי.. הדמעות זולגות להן, על אפי, מטשטשות את עיני.. הבית שלי כל כך נעים.. כל כך חמים, ואני לובשת מעיל עכשיו.. של ידיד שהשאיר אצלי.. ולמרות זאת, רק לי, אני לבד. אז זהו, שלא ממש לבד... כי יש אהבה רבה כלפי בעולם.. אך לא אהבה זוגית.. כאילו כולם יודעים לאהוב אותי עד שזה מגיע לאינטימיות.. (??) לרצון לחיות איתי 24 שעות.. לנשום אותי, להרגיש אותי.. לגעת בי.. הרי אני מסכימה לגעת בכולם.. רגשית כמובן.. ונכון, יש גם צד פיזי, לכן אני מרגישה כמ וזונה... ואני גם מוכנה לאהוב את כולם.. כולם בעולם הזה כל כך יפים.. בחוצ ובפנים.... זה מסחרר אותי ללכת ברחוב.. אני מרגישה שאני רוצה לחבק את כולם.. ואנשים, לא יתנגדו לקבל חיבוק מבחורה יפה באמצע יום.. אבל מישו (מישהיא..) לחבק אותי בלילה, הכין??? חבל, פשוט חבל. אולי אני סתם ברגשי עכשיו.. אחרי כל הסדרה הזאת.. פחחח, מגלדים באוויר... כמה הרסני שזה סוד משפחתי.. כמה הרסני הוא הסוד.. :'( אולי זה סתם הכל ביחד.. משפיע עליף לוחצ לי על נקודות רגישות.. (ממ.. נחמד לדעת שאני יכולה להרגיש... {ציניתתת}) אולי.. מי יודע.. אולי אני סתם עצובה שאני פוגעת בעצמי כל כך הרבה.. ואולי זה באמת זה, כי עכשיו הדמעות ממשיכות לזלוג, מתגברות ביתר את.. כן, כי אני טוהב בזה. טובה בלהאמין שזה לא הגיוני שתהיה לי זוגיות אמיתית ארוכת טווח טובה בלהמשיך להיות רגילה לזה שלא מחבקים אותי בלילה, גם לא אמא, גם לא אבא.. טובה בזה שאני לא באמת טובה לעצמי.. הרבה פעמים.. טובה בזה שהשיפוטיות שלי היא האומנות המיוצרות, במקום זאת שמחכה לי במרתף, ההיא החיובית, זאת שתביא לתערוכה שללי לקום.. טובה.. אני פשוט 'טובה' (אודי.. {מנגבת את הדמעות} השתמשתי במילה טובה.. נכון שזה כבר משו טוב 'על באמת'..???) בא לי להמשיך לבכות גם במקלחת... לשטוף את עצמי.. אבל הכל באמת ישאר... אני רוצה לבקש שתגידו לי שיש מי שכבר יאהב אותי.. יגע בי.. יחשוק בי.. ילטף... אבל... זה בדיוק מה שאני עושה כשאני מחמיאה לזרים ברחוב... זה חוזר אלי עד גבול מסוים.. כנראה עד גבול שאני משדרת. לעזאזעל איתי. :'( ~נילי~

הי נילי הטובה, באיזו אומנות את עוסקת? ומה את צריכה לעשות כדי לקיים את התערוכה שדיברת עליה? את רוצה להרגיש נאהבת, מחובקת, קרובה, ננגעת, מלוטפת... את כותבת שאת מוכנה לאהוב את כולם. האם את מאפשרת להתקרב אלייך במידה דומה? אולי השנאה העצמית מהווה מכשול בלתי עביר לאחרים? אם זה כך - יש בה משהו הגנתי (הגנתי, כלומר מגן, אך גם כזה שמשלמים עליו מחיר יקר). כאן לפחות, את מעוררת רצון כנה לחבק אותך... אודי

12/01/2010 | 01:01 | מאת: ~~נילי~~

:) .. לגמרי חיבקת אותי במילותיך.. אני נשארת מחובקת אצלך עוד קצת.. טוב? אל תעזוב.. ~נילי~

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית