דואגת..חוששת...מפחדת...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
להרגשתי, הודעותי הקודמות "עפו עם הרוח.."ולא נקלטו במערכת. לכן אני מבקשת שתעלה הודעה זו רק אם אכן להרגשתי יש בסיס, ואם ההודעה לא פוגעת... היי אודי והיי גם לך asmo, קראתי את הודעותייך האחרונות asmo,ואני דואגת..ממש דואגת.. מוצאת את עצמי מייחלת לקרוא הודעה שלך בו את נשמעת שוב.. בבקשה כתבי משהו..עני..שנדע...שאוכל להירגע מהדאגה... אודי, מבקשת ממך טיפ,ואולי יותר מטיפ אחד..מה..איך..איך אני יכולה להתמודד עם חרדה זו..??? מרגישה ש"התעוררו דובים מתרדמתם "... מפחדת מיצר ההרס העצמי הקיים בי בעוצמות שלמילים אין יכולת לתאר זאת... אודי, בבקשה,צריכה מגן שריון חסין אש...
במבי זה כיף שלמישהו אחר שכלל אינו מכיר אותי רק בכאב האיום הזה בכלל אכפת ממני תודה על ההתעניינות בטח נדבר
הי במבי, לא ראיתי הודעות שלך שממתינות. אני משער שהן אכן לא נקלטו במערכת. קורה... ולגבי שריון - אשמח. אם כי לא בטוח שצריך שריון חסין אש כדי להתמודד עם הפחד מהרס עצמי. את יודעת, בקראטה יש דבר יפה (בחלק מהסגנונות, אותם אני מעדיף באופן אישי): באימונים נדרש ויסות של התוקפנות, והמכה אמורה להעצר מילימטר מהמטרה. דווקא לטירונים "מתפספס". ככל שמיומנים יותר - כך גוברת יכולת הויסות (ובמקביל - העוצמה, שאינה הופכת לתוקפנות או להרס). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
