רוצה ניסיון נוסף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/01/2010 | 18:56 | מאת: asmo

אודי ככל שמוקפת אני יותר ויותר אנשים ככה מרגישה אני לבד. קשה לי להכיל בתוכי את כל הרגשות הלא חיוביים הללו ולהשאר שקט שלווה שקולה מחוייכת חיובית בהתייחסותי לסובבים אותיץ שאלתה אותי לפני זמן מה על הרגשות שלי. ואני קוראת את זנ ואני על סף דמעות (כי אינני בוכה אף פעם) זאת מכיוון שאסור היה לי להרגיש להביע לומר מה שאני מרגישה יש בי את החשש שהכל יתפרץ שלא אוכל לשלוט בעצמי ואז.... לא יודעת מה יקרה עצוב לי . אמרת לי פעם שזקוקה לחיבוק בטוח אבל איך אקבל זאת אם אינני נותנת לאיש לגעת בי שבוע בסדר

הי asmo, כאן ועכשיו מותר לך להביע מה את מרגישה. לא רק שמותר - זה אפילו רצוי. העצב זו התחלה טובה. גם הפחד שלא תוכלי לשלוט בעצמך. זה מצריך אמון, שנרכש לאט ולאורך זמן. אז גם ניתן להנות מחיבוק, לאפשר לו לעטוף ולהגן. את לא נותנת להתקרב ולגעת בגלל פגיעות העבר והצורך להגן על עצמך. אני מקווה שיהיו די הזדמנויות בהן תוכלי (לאט, בזהירות) לאפשר קירבה. לפני שבועיים קניתי לאחת הבנות שלי זוג תוכונים יפים... רציתי לאפשר להם לעוף חופשיים בבית, אולם הם פחדו מאוד מכף ידי אותה הכנסתי לכלוב על מנת לעזור להם להגיע לפתח. היום ישבתי בשקט, משוחח עם בתי, כשידי בכלוב של התוכים, ללא תזוזה. בשלב מסויים התוכים (שהתרגשו ופחדו מאוד) נרגעו, ואחד מהם (למעשה, אחת) החלה לטפס על אצבעותי ולטייל על ידי. ליטפתי אותה בעדינות בקצה האצבע והיא התחילה לזמרר. חיכיתי עוד מספר דקות, משחק איתה, מאפשר לה לעופף מידי ולחזור ולטפס עליה, ואז הוצאתי אותה בזהירות לחופשי. היא התעופפה בבית, וכשהושטתי לה יד טיפסה עליה, ואפילו על כתפי וראשי... והתוכון, בן זוגה, עדיין פוחד. ייקח לו יותר זמן... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית