מיקה

למרות שהפורום ביום מנוחה, את ההודעה שלך כבר קראתי... אימצתי את הרעיון שנעלה למעלה. ברור שאי אפשר להפריד בין גוף לנפש. אולי אחרי שמתים, אבל את הנושא הזה אשאיר למי שממש מעוניין לעסוק בכך. כתבנו, פחות או יותר, את אותם דברים... ומה שהתרופות עושות, בקצב כזה או אחר, זה לאזן את השיבוש שחל במהלך התקופה ה"מופרעת" (לא במובן של הפרעה נפשית, אלא במובן של הפרעה באיזון במוח). ולכן - ככל שדוחים יותר את הטיפול, כך לפעמים לוקח לתרופות יותר זמן ליצור מחדש את האיזון הדרוש. האם התנגדות מנטלית לטיפול, במהלכו, משפיעה על התוצאות? אולי אם לא מקפידים על ההוראות ומחפפים פה ושם. אולי אם מצפים לשיפור מיידי. אולי אם מצפים לשיפור של 100%. וזה נכון שהבעיה הכי גדולה של מרבית התרופות הללו היא, שכאשר כבר סוף-סוף מוכנים לקחת אותן, הדחיפות היא גדולה. ולחבר'ה האלה לוקח - במקרה הטוב - חודש לפני שמתחילים לראות ניצוצות של שינוי. וזה אם מוצאים די מהר את המינון הנכון ואת התרופה המתאימה. אז כן, קל לאבד את הסבלנות, להרים ידיים ולוותר על זה מהר מאוד (יחסית). ואת לא היחידה, בהקשר הזה. הרבה אנשים לא ערים לשיפור שחל אצלם, והסביבה היא זו שמודעת לכך לפניהם. דווקא בדברים קטנים, ולכאורה(!) חסרי חשיבות. אני שומעת את זה במיוחד עכשיו, מקרובי משפחה של מטופלים אחרים במחלקת ECT, ומהצוות. את לא צריכה להתנצל, אגב. לא הכנסת אותי לשום תסבוכת. ואני ממש לא חושבת שהשתגעת. דווקא בלהשתגע אני מבינה דבר או שניים :). ECT במקביל לטיפול תרופתי. כלומר - לפני הטיפול עצמו יש תרופות שאסור לקחת. מי שמקבל בנזודיאזפינים (ואליום ודומיו), צריך לדלג על הכדור של הלילה שלפני הטיפול. מי שמקבל מייצבי מצב רוח (ליתיום, דפלפט וכו'), צריך לדלג על יום שלם לפני הטיפול; הגיוני - כל מייצבי מצב הרוח הם, במקור, תרופות לטיפול באפילפסיה. טיפול ECT הוא בעצם התקף אפילפטי יזום, והתרופה סותרת את הפעילות החשמלית הרצויה. חוץ מזה, אפשר להמשיך עם כל התרופות כרגיל - מי שמקבל כאלה בכלל. שאלת המניעה. שאלת מיליון הדולר. סיכום מקיף של מחקרים (בנוגע לדכאון בלבד) מצא, ש-70% מהמטופלים נדרשים לטיפולי תחזוקה שוטפים. יש כאלה שחוזרים כבר אחרי חצי שנה, ואחרים מצליחים "לשרוד" בלי גם שנה-שנתיים. אני לא מכירה מחקרים בנוגע למאניה ופסיכוזה. אני מניחה שיש, אבל הגעתי למסקנה, שזה ממש לא משנה לי בכל מקרה. לא בא לי לייאש את עצמי עוד יותר. ריפוי מלא...? רק אם אחרי שמצליחים להגיע לאיזון, מוצאים גם את הטיפול/איזון תרופתי הנכון, בלי תופעות לוואי, ומצליחים לשמר בעזרתו את המצב. תודה. יום טוב לך, TM.

את מאד מעניינת.

:)