כמה שאלות

שלום אני123, מכיר את הבדיחה על האדם שסבל מהרטבה, הלך 5 שנים לפסיכולוג, וכשגש בחבר ששאל כיצד עוזר לו הטיפול והאם הוא עדיין מרטיב, ענה "אני עדיין מרטיב, אבל עכשיו מבין מדוע?"... קצת הזכיר לי את דברייך... וברצינות: יש אנשי מקצוע רבים העוסקים בטיפול. פסיכולוג קליני הוא מי שלמד פסיכולוגיה (לפחות תואר שני) וסיים התמחות קלינית. פסיכולוג קליני בכיר הוא מי שיש לו שנות נסיון רבות והוכשר הכשרה נוספת כמדריך (מקביל בערך לסניור ברפואה, כלומר - רשאי להדריך ולפקח על מתמחים. בקלינית יש מדריך בפסיכודיאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה). פסיכוטתרפיסט הוא מי שלמד קורס בפסיכותרפיה. הו איכול להיות פסיכולוג קליני, אך לא חייב. יש לברר מהיכן התעודה ומה המקצוע הבסיסי מאחר ואין חוק לפסיכותרפיה ויש תוכניות טובות יותר וטובות פחות. לגבי הבחירה - קשה לומר. יש יתרונות לכאן ולכאן. בהנחה שאנו מדברים על פסיכולוג קליני (זו המלצתי. להם יש את ההכשרה המעמיקה ביותר) - למישהו וותיק יש ייתרון של נסיון. למישהו צעיר יש ייתרון של רעננות ולעתים השקעה רבה בכל מטופל. מתמחה, למשל, עובר הדרכה, וכך אתה "זוכה" בזוג עיניים מנוסות נוספות המלוות את הטיפול מרחוק. הבחירה, בסופו של דבר, קשורה במשתנים רבים, ובעיקרו של דבר מדובר בהתאמה של המטפל למטופל ובהתאמת הציפיות. לקשר הטיפולי יש חשיבות רבה, והוא נחשב למשתנה החשוב ביותר במחקרי תוצאה. ולגבייך - היות ולא הגדרת בעיה ספציפית, אך דומה שאתה יודע מהי - קפוץ למיים. הרם טלפון למספר מטפלים, שוחח עמם וקבע פגישה ראשונה עם מי שנראה לך הכי מתאים. קח לעצמך מס' מפגשים להכרות ולאחריהם - עיצרו וחישבו שניכם האם אתם מעוניינים להמשיך, ואם כן - הגדירו את האופן, משך הזמן התדירות וכו'. (זה בעצם החוזה הטיפולי. הגדרת הציפיות ההדדיות). שיהיה בהצלחה! אודי