התמודדות

אני מרגישה שהתמודדות עם כל הדברים בחיי כבר בלתי אפשרי... לא במישור התפקודי אלא הכאב הזה שאני נושאת עימי כל הזמן הדבר היחיד שגורם לי לתפקד זאת העובדה שיש לי ילד מדהים אני מרגישה שלא מגיע לי ילד כזה נפלא ואני שוקעת עוד! אני בזבוז של החיים האלה, פשוט בזבוז איך אני יכולה להמשיך? יש לי כדורים נגד דיכאון ואני לא מפסיקה להסתכל עליהם ולחשוב לעצמי לבלוע את כל הבקבוק. חשבתי לאשפז את עצמי אבל מה שזה אומר לגבי משפחתי בעייתי מבחינתי, מה גם שאני בארץ אחרת, לא בישראל. אלוהים, אני חייבת עזרה!!!!

תודה על ההתייחסות. אני כותבת מילים ראשונות אלה בטון ציני - אם הייתי מצליחה בניסיון התמודדות שלי עם כאב זה, לא הייתי כאן היום דנה בו :-). לפני שעברתי לחול רופאת משפחה רשמה לי ציפלקס ובמקביל טופלתי על ידי פסיכולוג קליני. אני עדיין לוקחת כדורים שרופא המשפחה שלי כאן רשם לי, הכדור אמור להיות מקבילה של ציפלקס אך משום מה לא נראה לי שהוא משפיע עליי יותר מדי, למרות שהוא העלה לי את המינון. האפשרויות שעומדות בפניי לא נראה לי שאיש היה רואה אותן כאופציה ובגלל זה מהתחלה כתבתי באתר זה. כתבתי באתר זה בעבר לפני שאתה נכנסת לניהולו, אך כתבתי יותר שירים אשר לא פורסמו כנראה בגלל שלא היו ראויים אך עדיין הם מה שסימלו אותי. אני מוצאת את עצמי לאחרונה שוקלת ברצינות התאבדות, והקטע שיש לי הכל, איש, ילד, בית, כסף אפילו כלב והכאב הזה לא עוזב אותי. לאדם כמוני לא מגיע פשוט כלום!!! זה גורם לי לשנוא את עצמי אפילו יותר. שלא תטעה, זה לא שאני לא מעריכה את החיים שיש לי, אני פשוט לא מעריכה את עצמי, לא מגיע לי.. פשוט! עוד יום לעבור...איך מפסיקים להרגיש ככה.