היי אודי

הלוואי שהייתי זוכה לאיזושהי הפוגה... כשיש חצי יום שבו לא קורה שומדבר רע, אני משלה את עצמי שהנה מתחיל איזשהו שיפור.. אבל זה לא. כי בגדול - מעמדי המשפחתי - ערירי, מעמדי התעסוקתי - מעורער ( מדהים שאותן אותיות..) ומה עוד נשאר??!!!!! אפילו בלילה החלומות מבעתים... ואין לי שקט.. סליחה שמתלוננת כל הזמן. אולי היה יותר טוב המצב הקודם שבו פשוט התנתקתי ולא הכבדתי... אני לא חשובה לאף אחד ואולי הגיע הזמן להסיק מסקנות מעשיות. תודה על הכל. מיקה

את חשובה ומשמעותית מאו-ד. פה לפורום ולי מאוד . דרך ארוכה עברת כאן.. ומקווה שתמשיכי עוד לעבור .. החלקים המיואשים שאת מביאה מאו-ד מוכרים, ונכון שהם מעייפים .. אבל הם חלק מאיתנו .. את לא מכבידה , להיפך ממקום אישי - המון מהפעמים מחפשת אותך כאן בשקט בכדי לדרוש לשלומך, גם אם לא תמיד מגיבה .. מקווה שהרגשות הפנימים האלה יתעמעמו להם (אפילו במעט). חיבוק מהלב. שלך, שרית