שאלה לגבי הבאת ילדים לעולם מצורכי אגו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רציתי לשאול לגבי הבאת ילדים לעולם ממניעים אגואיסטים - כדי שלא אשאר לבד בעולם בגיל מבוגר. אין לי עוד ילדים ולכן רציתי לשאול. מישהו אמר לי שבגיל מבוגר במילא נמצאים בבית אבות והילדים כמעט לא רואים אותם. מה דעתכם? האם בכל זאת כדאי להביא ילדים לעולם כדי לא להישאר לגמרי ערירי? חברים באים וחברים הולכים...
הי, בשעתו הופנתה שאלה די דומה לפורום, ואהבתי מאד את תשובתה של ליאת היקרה (מצוות הניהול). היה נעים להיזכר בתגובה היפיפיה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xFT-724777,xFP-724839,m-Doctors,a-Forums.html הנה ציטוט הנאמר בעץ: שאלה מאת: עדינה; תאריך: 27/03/2008 היי אני מתחבטת בשאלה האם כדאי לי להביא ילדים לעולם או לא. אני פוחדת להישאר לבד בעולם בגיל הפנסיה, ללא ילדים, ומצד שני לא מצאתי בן זוג שאני אעריך ושהוא יעריך אותי. אני בת 35. לגדל ילדים לבד זה קשה, במיוחד לבחורה כמוני, ללא דירה משלי וללא תמיכה של חברים מסביב. תגובה מאת: ליאת מנדלבאום; "ילדים זה שמחה" אומרת האמרה העממית, ובכל זאת - מדובר באחריות כבדה ביותר. ילד, לפחות לאמונתי, הגם שהוא מוסיף משמעות ואושר לחיינו, אינו בא לעולם כדי לגאול אותנו מבדידות (לא בהווה ולא בגיל הפנסיה). ההחלטה להעניק חיים כרוכה בהבנה שמדובר באדם שלם, נפרד מאיתנו, שיש לנו זכות עצומה לגדלו ולטפחו לקראת חיים מלאים יצרניים ומספקים, מתוך עצמאות מלאה ונפרדות פסיכולוגית - לכשיגדל. כדי שנוכל לעמוד במשימה כזו, עלינו להיות בשלים ובוגרים בעצמנו, ולהבטיח סביבת גידול נאותה לצאצאינו. יש אמהות חד-הוריות שמגדלות את ילדיהן בהצלחה רבה גם ללא בן זוג, ומתמודדות עם הקשיים הרגילים (והלא-רגילים) של הקיום בכוחות עצמן. ברוב המקרים אמהות מצליחות אלה יודעות לנצל ביעילות מעגלי תמיכה זמינים. לכן, שאלתך (כדאי או לא כדאי) צריכה להישקל בכובד ראש, תוך לקיחה בחשבון של כל הקשיים וכל ההיבטים הרלוונטיים בחייך. אני ממליצה מאד לעשות את החשיבה הזו ביחד עם פסיכולוג/ית קליני/ת ולא לבדך. בהצלחה ליאת