תחשות אפסיות וציונים

בשנים האחרונות הייתי קצת חולה, לא חולה מאוד. אבל מספיק כדי לא להתרכז בלימודים בשנתיים באוניברסיטה. הציונים שלי הם די בינוניים מטה, ואני לא לגמרי בטוח אם זה רק בגלל המחלה, וגם הספק הזה די סוחט אותי. אני לא יודע אם אני אצליח לשפר את הציונים בזמן שנשאר לי, אבל אני יודע שעדיף שאתחיל להתרכז ולא להרגיש חרדה כל היום. וכשאני אומר חרדה כל היום, אני מתכוון לזה. למוח שלי יש פונקציית התמדה שסוחטת אותי מכל האנרגיות שלי (לפני כמה שנים הזיכרון שלי חזר והתמיד עם זיכרון שאני כלל לא בטוח שאי פעם קרה, אבל זה נושא אחר). אני לא ידוע מה לעשות, ואיך להפסיק להרגיש כל כך רע. אני חושב שאני חולה מכל כיוון אפשרי, יש לי גם מצבי רוח שאין לי שליטה בהם שהתחילו בתיכון. בלי שום התרעה, זה היה מאוד מוזר. גם אז הציונים שלי התחילו לצנוח. אני מתכוון למצבי רוח קיצוניים. עוד לא אמרתי להורים שלי ולחברים שלי, כלום על מצבי או מצב הציונים שלי. הם רגילים שאני מצטיין, ואני לא רוצה שהם יתאכזבו ממני. אני פשוט רוצה להשתפר בלימודי האקדמיים כדי שאצליח להביא כסף , והמשפחה שלנו די צריכה את זה. אני מנסה, ואף מצליח לעתים די נדירות, לאזור כוח ואומץ ולתת את הכל בלימודים. אבל משום מה תמיד יש לי נסיגה. אני חושב שאני פשוט צריך שמישהו יעניש אותי. שמישהו ידע עד כמה שאני דפוק בשכל. באמת, אני לא יודע מה לעשות .