כאן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי וכולם, בשבועות האחרונים מרגישה שהמילים חומקות... לא מצליחה לבטא אפילו משפט בעל משמעות אבל כן כאן לפעמים וקוראת ומשתתפת בלב סליחה לכולם. בעיקר לנילי, שרית, שיר ומיקה שהביאו לכאן הרבה כאב ולא יכולתי לכתוב אליכן.וגם לך רפאים שהתעניינת ושאלת. י.
הי ילדה, זה בסדר. מותר שיהיו ימים כאלו, וטוב שאת מזכירה שאת נמצאת גם אם בשקט. ואולי בכל זאת, כמה מלים לספר היכן את נמצאת? אודי
יקרה, באמת חסרו לי המילים שלך, יפות, נבונות ובעיקר קולעות. את יודעת, גם כשאינך כותבת, תמיד יש לי תחושה שאת בסביבה, קוראת, מזדהית, ותומכת - גם אם בשקט. אין לי ספק שהמילים עוד יגיעו- את לא תוותרי עליהן.(גם אנחנו לא.) עדיין איתך, גליה.
מאד מרגש לקרוא. המון תודה. תמיד יש לך מילים טובות לכולם כאן. ומה שלומך את? מה איתך בימים אלו? י.
ילדה ואישה, אתחיל במה שיודעת הכי טוב - "מהן המילים, אם לא שתיקה?" זה הכי בסדר בעולם.. שיהיו זמנים כאלה.. שאין מילים.. ושלא מצליחים להרכיב משפטים.. זה הכי בסדר לשתוק - כשמרגיש לך שזה מה שנכון, או כשזה הדבר "היחידי" שמתאפשר.. הנה כתבת כמה מילים, שדווקא אומרות לא מעט.. תודה שאכפת לך, גם כשקשה לך.. מקווה שיוקל לך, שתמצאי את המילים שאת רוצה וצריכה - בזמן שלך.. קודם כל בשביל עצמך.. שיר
זה מאד משמעותי לי.וכן, שתינו כבר דיברנו שירים פעם. אני קוראת כאן ורואה כמה קשה לך ומה עובר עליך (וזה בטח רק קצהו של קצה) ובכל זאת באת. ובכל זאת את כאן. כמה מיוחדת ומדהימה את, אני ממש מתרגשת תודה י.