אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/10/2009 | 15:04 | מאת: ~~נילי~~

אני לא יכולה יותר. ~נילי~

19/10/2009 | 22:15 | מאת: גלי

אבל מקווה שאוכל להעניק לך חיבוק ענקי, כזה שלא מרפה עד שהגוף נאסף, ומבט עמוק בעיניים, כזה שמביט בחום ואולי ממיס, ואולי גם תקווה, קטנה ככל שתהיה (בסיפור שאינו נגמר כל העולם בסוף, אחרי ההרס הגדול, נבנה מגרגר אחד קטן), תקווה שדברים ירגישו אחרת. שתרגישי אחרת. אני מקווה שזה בסדר... איתך גלי

הי נילי יקרה, נשמע שמאוד מאוד קשה לך, תחושה שלא ניתן להמשיך עוד. אבל את פונה לכאן, וזה סימן טוב. סימן של תקווה. אז הנה לך סימן נוסף - התקלה הזדונית שלא איפשרה לי קודם להשיב לך (ובעטיה כתבתי את מה שכתבתי בהודעת הפרידה למנוחת אמצע השבוע) - הסתדרה. לכבודך... וזה מאפשר לי להיות לצידך, וירטואלית אמנם, אבל בתקווה שזה יסייע לך לצלוח את העת הקשה. שלך, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית