אי שקט
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי, הסיפור שלי הוא כזה..המון שנים בטיפול מה לא עברתי כבר בחיים והיא תמיד נמצאת שם גם עכשיו. בשנה וחצי האחרונות אני עוברת טיפולים ivf והפעם סוף סוף הצליח לי...אני בהריון אוטוטו מתחילה שבוע 12 לפני שבוע התבשרתי שלאחד העוברים הפסיק הדופק(היו לי תאומים),למרות שהכינו אותי שזה יכול לקרות כואב לי מאוד...מאז אני בחרדה לשלומו של השני,בשבוע האחרון עברתי המון בדיקות כדי לוודא המשך תקינות ההריון בקיצר לא פשוט לי עכשיו. המטפלת שלי מעורבת בכל ותומכת ..רק מה היום היתה צריכה להיות לי פגישה איתה ואתמול שלחתי לה הסמס שאני לא הגיע כי אני צריכה לזוז קצת מהטיפול ...מכאן התפתח שייח דרך הסמסים ותגובות שלה הפתעו אותי...הרגשתי שהיא לא מבינה את המצוקה שלי שלא בא לי לבוא כי לא בא לי להתמודד בטיפול וידעתי שזה יכאב אצלה בחדר ...עטפתי את עצמי בשמיכה ולא דברתי על זה חוץ מהורים...ורציתי קצת חופש מכל המחשבות .זהו יומי החופשי ופשוט הרגשתי שזה כבד לי להגיע ...לא רציתי להתרחק ממנה,נכון שיש לי קטע עם הקרבה וכל פעם שאני רואה מטופלת אחרת זה מרחיק אותי וגורם לי להתעצבן וכך קרה גם בפגישה הקודמת...אבל הביטול שלי היום היה ממקום אחר ונסיתי להסביר לה ואפילו כתבתי לה במייל שזו לא המטפלת שלי שאני מכירה ...פשוט הרגשתי שהיא כועסת עלי...ואמת אין לי כוח גם למעמסה הזו כי יש לי מספיק וזה מעצבן אותי מאוד כי כואב לי גם ממנה...ועכשיו באמת שאין כוח לבוא בפעם הבאה...אני צריכה להיות רגועה ואת השקט שלי ועכשיו הפיצוץ איתה מכביד עלי... מה עושים? ובלי קשר..אני קוראת סמויה פה ומנצלת את הזדמנות לומר לך תודה ענקית... אתה פשוט מקסים ואנושי עם התגובות שלך וזה עוזר גם למי שרק קורא פה..אז שוב תודה אודי...אני
שלום שוני, קודם כל, תודה. שנית - אני שמח שהטיפול הצליח. לדעתי, חשוב עכשיו לשמור על שקט ככל הניתן על מנת לאפשר לעובר סביבה טובה ומטפחת. מבחינה זו - דווקא הטיפול יכול לסייע בהתמודדות עם האבל שבמות העובר השני ובהרגעת הדאגה. נראה לי שחשוב להגדיר שכעת את זקוקה לשקט. לאוירה רחמית ומגנה - כמו שאת מעניקה לעוברך. אני משער שמה ששמעת ככעס היה דאגה שלה לך. לדעתי, למרות הקושי שיש במפגש עם מטופלים נוספים, ואולי הכעס שזה מעורר, ולמרות הקושי שיש בקירבה - זה חשוב כעת, גם על מנת לשמר את השקט ולנוח (וייתכן שיהיה עלייך להגדיר זאת יחד עם המטפלת). בהצלחה, ואת מוזמנת להמשיך ולכתוב באופן פעיל... אודי