והחיבור?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/10/2009 | 12:33 | מאת: לוליטה

אודי שאוהב פאזלים, גם אני אוהבת מאד לשחק. משחקי דמיון בעיקר. ילדותית כזו. אבל, אני גרועה בפאזלים. במיוחד בתלת מימד. לא רואה. לא מסוגלת להבחין מה מתחבר עם מה. איך הקשר בין כמה דברים שונים... וגם כשבסוף יוצאת תמונה (זה תמיד מצליח להפתיע אותי שזה באמת מתחבר) אבל רואים את הקוים -את החיבורים. זו לא תמונה שלמה. ואם לצאת רגע מהדימוי לנמשל- הפסיכולוגית שלי קוראת לזה דיסוציאציות. אני מפרידה הכל מהכל- סיטואציה מרגש, אהבה לזה מאהבה לזה, נשיות לחוד, ילדיות לחוד,אמהות לחוד, מפרידה אינטימיות פיזית מאינטימיות רגשית.מתפקדת נפלא ואז מתפרקת. לוגית לגמרי או מטורפת. מי מסתתר מאחורי המסכה - חתול? מפלצת? או ילדה יפה? תלוי מתי. איתו הייתה לי איזושהיא חויה של שלם. בעיניים שלו יכולתי לראות את כל החלקים שלי ואפילו לראות את זה כתמונה שלמה ואת השלמה הזו (גם עם החלקים הרעים והרגריסביים ביותר) הוא ראה, קיבל ללא תנאי ואפילו אהב. הרומן איתו היה בו בזמן הדבר הכי לא מציאותי שיכול להיות והכי הרסני וגם הדבר הכי אמיתי שחויתי. וכשגירשתי אותו, כאילו התנפצה התמונה השלמה הזו לאלפי חתיכות וחלק נאבדו (אולי הוא לקח איתו) וגם מה שנשאר איך מרכיבים? לו.... לי....טה

לקריאה נוספת והעמקה

הי לוליטה, אם רואים את החיבורים זה טוב, לא? עדיף מלראות את הניתוקים... יש גישה שאומרת שבכולנו יש מספר "עצמיים" תלויי קונטקסט, כך שאין אדן חייב לסבול מדיסוציאציה כדי שיהיה שלם, בבחינת שייקיים דיאלוג עם כל חלקי אישיותו. ודבר נוסף, אחת משיטות הטיפול היעילות בעיני, שייכת לתחום ההיפנוטי שנקרא "טיפול במצבי אגו" והוא מתבסס על הדגשת החלקים השונים באישיות והכרתם (באמצעות היפנוזה, אך לא רק). וניסחת זאת יפה: "מי מסתתר מאחורי המסכה - חתול? מפלצת? או ילדה יפה? תלוי מתי". תלוי מתי... אודי

15/10/2009 | 22:13 | מאת: לוליטה

הי אודי, תודה על תשובתך. יש בה משהו מעודד. מרגישה איכשהוא יותר נורמלית. פחות עם ספליטים וניתוקים ויותר עם אפשרות לדבר עם כל מיני חלקים. לראות את החיבורים ולראות את הניתוקים - זה לא בעצם אותו דבר? תשובתך שלחה אותי לגוגל - "טיפול במצבי אגו" הדבר היחיד שמצאתי על זה היה בהקשר לטיפול בנפגעי התעללות מינית בתוך המשפחה. אבל אם הבנתי אותך נכון זה לא ספציפי נכון? האם תוכל להרחיב מעט על הטיפול הזה? או להפנות אותי למקורות? נשמע מעניין לדבר עם כל מיני חלקים תחת הפנוזה לוליטה

15/10/2009 | 15:31 | מאת: אליסף

היי לוליטה. אם הבנתי אותך נכון אז גם לי היה מצב דומה פעם. היה את אליסף של החברים,אליסף של הלימודים,אליסף של העבודה אליסף של המשפחה וכו'(מעניין אם הסדר שכתבתי את זה אומר משהו עליי?מה אתה אומר אודי?). המצב נהיה קצת מסובך כשחבר בא לביתי למשל ואז הייתי צריך לחשוב איזו מסיכה שמים עכשיו?מסיכת משפחה?מסיכת חברים?רגע הוא בכלל חבר מהלימודים אז אולי מסכת לימודים?? לאט לאט,שמתי לב למצב הזה וניסיתי להבין אותו.ברור שבסיטואציות שונות זו מזו אני אתנהג אחרת השאלה היא מה אני ארגיש בתוכי לגבי ההתנהגות אם היא "מסיכה" או שזה אני באמת. כשחשבתי על זה הבנתי שאני עדיין לא בטוח מה באמת משקף את ה"אני" שבי ומה סתם מסיכה. לאחר ההבנה הזאת התחלתי לברר עם עצמי מי אני באמת ואני חושב שעברתי דרך ארוכה מאז. אולי כדאי לנסות להרכיב את הפאזל בעזרת המטפל/ת. סופשבוע רגוע אליסף

17/10/2009 | 20:17 | מאת: לוליטה

הי אליסף, תודה על האכפתיות והרצון לעזור לי לחבר. לוליטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית