יום-כיפור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2009 | 22:42 | מאת: ehofi1

היי לכולם. איך עבר עליכם יום כיפור? ביקשתם סליחה מיקיריכם? צמתם? אני צמתי והלכתי אפילו לחלק מהתפילות אבל משום מה קשה לי להתחבר לאלוהים שעושה כל כך הרבה רע...כמובן שהוא עושה גם הרבה טוב אבל אם הוא באמת מה שאומרים שהוא אני בטוח שהוא מסוגל ליותר... ביום כיפור אנחנו אומרים "חטאנו עוינו פשענו...."וכל זה אבל אנחנו רק אנושיים. מה לגבי אלוהים שנותן לנו להרגיש רע לא מעט,הוא אף פעם לא מבקש סליחה.. מה אתם חושבים על זה?אני דפוק? חוץ מזה מפריע לי הענין שכולם פתאום אומרים סליחה.אם אתם לא זוכרים שפגעתם בי ומבקשים סליחה כאילו שמובן מאליו שהכל בסדר מה אני יכול להגיד? אולי"תראי,לפני כמה חודשים שמעתי אותך מדברת עליי בטלפון ואומרת כל מיני דברים שהרגיזו והעציבו אותי ואני לא יכול לסלוח לך..." נשמע די טיפשי אה?במיוחד כשאלה לא אנשים מאוד קרובים אבל גם לא רחוקים(מקווה שאני מובן...). והסליחות בSMS בכלל נורא.אני נזכר במשפט שאחיין שלי אמר לאחיו הקטן כשהוא דיבר לא יפה למישהי ואמרו לו שצריך להגיד סליחה והוא אמר סליחה בשובבות כזאת ומרחוק:"לא ככה" הוא אמר לו "תסתכל לה בעיניים". האחיין בן ה-4 שלי הבין מה שהרבה אנשים מבוגרים לא מבינים(או שסתם לא אכפת להם).צריך להתכוון כשאומרים סליחה.לפעמים אם אומרים סליחה בלי כוונה זה רק מעצים את הכעס... מה אתה חושב על זה אודי?

30/09/2009 | 12:07 | מאת: סוריקטה

הי ehofi1, הרבה צדק בדברייך. לזרוק ולהשליך את ה"סליחה", כדי כביכול להשתיק את הזולת ולצאת ידי חובה מבלי להתעמת ולהבין, זה לא משהו. זה, גם, ככה, די יכול להעליב. לומר סליחה מתוך מחשבה שזה נותן לדובר לגיטימציה להמשיך ולפגוע - גם לא בדיוק לעניין ואינו נמחל - "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה". ובעיניי, הכוונה צריכה להיבחן לאורך תקופה. אם נאמרת סליחה על ידי אדם לא אמין או יציב במיוחד, גם אם כביכול יש בו קול שמתכוון באותו רגע, אבל במבחן הזמן אינו מצליח להתגבר על הדפוס החוזר של ההתנהגות - גם זה לא תמיד רציני. נדמה לי שהייתי סלחנית יותר כלפי אדם, שאמנם נופל לפעמים בקטנה, אבל מנסה לקבל סיוע אמיתי, משתדל ככל יכולתו לקחת אחריות ולהשקיע מאמצים כבדי משקל לשנות. ו... צריך גם לדעת לא להתבלבל ולהפוך בין הפוגע לנפגע (מי צריך לבקש את הסליחה, והאם בכלל סליחה היא דבר שמתאים לאינטראקציה); וצריך להבדיל בין מעידה קטנה ולגיטימית, למשהו קצת יותר משמעותי שדורש, אולי, הפרדה. ויש גם מי שאינו מבין, שהראש לא תופס שנגרם עוול. ולמרות שאולי קיימת ציפייה לסליחה, רצוי לוותר על ההתעקשות הזאת. אוף. סבוך... סליחות ב - SMS ?! המממ... יכול להיות פחדני משהו... בורח מהתמודדות עם חרדה... ובכלל, אם שולחים הודעה (גם דוא"ל) כחלק מכל רשימת התפוצה ללא נימה אישית... גם זה לא בדיוק היה מתאים לי... אבל יש אנשים שהם כאלה וככה הם... יום כיפור - יום מרגש שתהיה שנה טובה ומבורכת סוריקטה

הי, אני חושב שאתה צודק... להפוך את בקשת הסליחה למשהו טכני - זה מפספס את מטרת החג הנהדר הזה, שמשמעותו - חשבון נפש אמיתי. יש כמה מנהגים שאיני אוהב כלל: הכפרות למשל (מדוע שמישהו אחר ישא אצ עוונותי? מה זו הסרת האחריות הזו?...), וסליחה ב- SMS? חשבתי ששנה טובה לרשימת תפוצה זה הכי גרוע... ולגבי אלוהים: אני ממליץ על קריאת "אלוהים: ביוגרפיה" של ג'ק מיילס. ייתכן שתמצא אותו מעניין... שלך, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית