לילדה ואישה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/09/2009 | 21:27 | מאת: כוכב

עונה לך מהשרשור הקודם, שזה נכון, לא כלכך פשוט לאהוב את עצמך.. גם לי לא קל הרבה פעמים. גם אני בטיפול פסיכולגי קליני וסליחה אם אני שואלת, זה לא במטרה לחטט, גם אצלי יש קצת בעיה עם הטיפול הנוכחי. אם מותר לשאול לגבי הטיפול הקודם שלך, איך הצלחת לחתוך ? אני לא ממש יודעת איך ? אולי אני צריכה מטפל בשיטה אחרת.. לכן גם שאלתי את אודי לגבי גישות שונות. הטיפול הקודם שלך היה פסיכולוג קליני ? אולי בכלל צריך מאמן אישי? אשמח לשמוע מנסיונך. תודה

24/09/2009 | 18:44 | מאת: ילדה ואישה

הי כוכב, הבנתי כבר שמשהו בסיפור שלי כמו שמשתקף כאן מדבר אליך. הטיפול הקודם שלי-כמו גם הנוכחי הוא טיפול דינמי אצל פסיכולוג/ית קליני. כמו שאודי כתב לך יש מספר סוגי טיפולים. לכל סוג יש גם ואריציות שונות. ויש כמובן הבדל משמעותי בין מטפל למטפל בגלל הבדלים גישתיים ואישיותיים. אני מכירה טוב גם נושא של אימון אישי. חשוב לציין קודם כל שזה לא(! !!)טיפול!. ממש חשוב לשים הבדל מהותי בין שניהם. בעיני לאימון יש יתרונות רבים אבל ממש לא בדברים הוויתיים כמו למשל לאהוב את עצמך. אני חושבת, וזו כמובן רק דעתי האישית שאימון מתאים יותר בנושאים עסקיים, פיתוח יכולות מקצועיות או ניהוליות וכו'. כמו כן מתאים כדי למקד אותך בדברים או כדי לתת לך ליווי קונקרטי ומעשי. אבל שוב זה לא תחליף לטיפול במידה וצריך כזה. מה את חושבת שהבעיה שלך בטיפול הנוכחי? יתכן ואודי יוכל לעזור לך אם תגדירי מהו הקושי או הדילמה. אני בטוחה שתוכלי גם לשמוע עצות טובות כאן בפורום. בהצלחה י.

25/09/2009 | 18:01 | מאת: כוכב

תודה , הבעיה שאני פוחדת לפתח תלות , שמעתי כאן סיפורים על מטופלים שנשאבו לטיפול יותר מדי. יותר מדי תלות וקשר שקשה אחר כך לסיים אותו. צריך לזהות את הנקודה שיש לעזוב ולסיים ולא למרוח את הזמן. הכוונה מצידי. תודה בכל אופן. וחג שמח

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית