סוף שבוע רגוע

בסוף השבוע איבדתי את החבר הכי אהוב ונאמן שלי. כל-כך טיפלתי בו בהתמדה ובמסירות ביצור שלי. שנים ארוכות. והוא, הוא ידע כל-כך הרבה. לא נתפס שהוא לא יקום עוד. תם עידן.

צר לי על האובדן שחווית .. שולחת את תנחומיי , מחבקת אותך. שרית

היי סוריקטה, אחד מיצורי היער? אני אתך מצטערת בתנחומייך תם עידן אבל תמיד יוכל לקום חדש תחתיו כשתגיעה העת. ויש הסטוריה ועבר משותף שלא ישכחו רפאים

סוריקטה היקרה והטובה, אתך בצערך על אובדנך היקר, מכאן שולחת לך כוחות של עידוד, לעידן חדש ללא החבר האהוב.(והנאמן) בחיבה, גליה.

סוריקטה יקרה מצער לשמוע על האובדן... איתך רויטל

סוריקטה יקרה, הצצתי במקרה לכאן וקראתי את ההודעה הקצרה והעצובה שלך.. איבדת חבר. חבר אהוב ונאמן. עצוב נורא.. אהבתי לדמיין אותך איתו. איך קראו לו? איך הוא נראה? תמיד דמיינתי אותו גדול, לפעמים בהיר ולפעמים כהה, עם פרווה קצת מדובללת והליכה קצת כבדה. עיניים חכמות ויפות וחיבה מיוחדת להשעין את הראש על הירך שלך ולעצום אותן. זו פרידה עצובה מאוד. התנגן לי בראש שיר, אבל לא הצלחתי למצוא אותו ברשת בשבילך.. אקדיש לך אותו בכל זאת, בתקוה שתוכלי להאזין לקול המרטיט של מתי כספי.. סוף היום הוא נקרא. צער.. ליל נחמה, לילך

אני מנחשת שאבדת בעל חיים קרוב. ידיד נאמן. משתתפת בצערך בכל ליבי. אני מקוה שהאובדן היה בשיבה טובה, זו נחמה פורתא. איתך ושלך טל

היי סוריקטה. עצוב לשמוע. אין הרבה מה לומר ואת הקצת שיש כבר אמרו,אבל אני מקווה שלפחות כל הודעות התמיכה של חברי(בעיקר חברות) הפורום נותנות לך כוח. תהיי חזקה.

סוריקטה יקרה תנחומי, מצטערת בשבילך. נשמע שזו חברות עמוקה - את טיפלת בהתמדה, הוא הבין וידע. סליחה שלקח לי זמן, רק שבתי והתחברתי לעולם. שלך י.

אובדן רציני. פרידה קורעת... זו הייתה רמת קשר עוצמתית, משמעותית וייחודית מאד. שבור לי בפנים שכמעט אפשר לחשוב שהגוף לא יעמוד בזה. לחץ שהראש כמעט ולא יכול להכיל או להחזיק. ולבד, וצער כבד, והוא חסר לי באופן שאין לתאר במילים. שותף שלי. המון חלק ממני. ואכן מיצורי היער, אסופי משוקם ומושקע, דרש טיפול מיוחד, נלחמתי עליו, נאבקתי גם בשבילו. היה זקן אבל לא מופלג, יצור גדול, כהה עם פרווה חלקה והליכה קלילה יפיפייה. ידידותי להפליא. הוא עבר איתי את השנים הקשות של השינוי בטיפול שלי. הוא הראה לי שהזדקקות ותלות מותר. הטיפול בו, כנראה, עזר לי להתיר לטפל גם בי. לא טוב לי, פוחדת מאד וקשה לי להתנחם. אפילו איני מאפשרת לעצמי באמת לבכות. אין לי כל כך מושג מה אני עושה עכשיו... יצור שלי... תודה לכל מי שבאו ונגשו והתקרבו. ואני זוכרת. אתכם וכל אחד/ת עם מילותיו/ה המיוחדות שלו/ה. כאב. סוריקטה

שלום סוריקטה יקרה מושיטה לך יד מלטפת ומנחמת. משתתפת בצערך. האבל גדול כיוון שמה שהיה היה יקר, חשוב וטוב. אני מקווה שאולי זה ינחם מעט, הזכרונות של מה שהיה. איתך מכל הלב גלי