...חלום

[***ההודעה נערכה***] נרדמתי. ובחלום, אני מרחפת.. אני מרחפת מעל כולם.. כיף לי לרחף.. הבית בו אני מרחפת חשוך ואפל אך כל בני המשפחה נמצאים בו.. הם די במצוקה ואני מרחפת.. מעל כולם. לי טוב יחסית. אני מרחפת והם לא. אני מעל כולם. לי קל ולהם כבד. היו מלא מלא עכברים על הרצפה.. הוא התקרבו לאוכל או משהו כזה.. התנפלו, הפחידו, היו יותר מידי. כמו מחנק עולה. לא יכולתי לשלוט בהם. והמשפחה.. שם איתי אבל אני זאת שממש מפחדת. איכשהוא אני מגיעה לאיזושהיא אוניברסיטה ומקנאה בכל הסטודנטים שם. גמני רוצה. הם מרשים לי להכנס לשיעורים אבל אני יודעת שאני לא רשומה. יש כסאות שכל סטודנט צריל לבוא איתו.. בכל אודיטוריום היה סטודנט בעמדת המרצה, על כיסא לבן עם גלגלים.. וכשחזר לעמדת התלמיד, הכסא יתגלגל חזרה איתו. בין מעבר מהרצאה להרצאה יש מסלול של כסאות שמזכיר רכבת הרים, כשהמסלול עובר האודיטוריום אחד לשני צריך להחזיק חזק כדי לא ליפול, הוא עובד דרך יציבה חדישה אך פתלתלה ועקומה למדי. בלי כל קשר היה רגע בחלום עם אלמנט של מיניות. (לא מבינה את ההקשר) ופתאום אני חוזרת לרחף, אני חוזרת לבית שלי, והוא כולו הרוס וארוז ע"י זרים. הם השליכו לי דברים לפח, הטביעו במים, הרסו. ואני מרחפת מעל הכל.. פתאום אני רואה דמויות של שד ציורי נשפכות בגודל ענק על הרצפה.. משהוא שופך אותך ורומז לי משהוא ואני לא מבינה מי זה.. הדמויות על הרצפה שלי עשויות שעווה בצבע סגול.. ואז אני רואה אותו. הוא בגובה שלי, אני עם גוף נורמאלי- מרחפת, והוא איש ענק מימדים. בצבע שחור וסגול. קצת מראה של כושי. יש לו שיער קצת ותלתלים. הוא אומר לי משהו. אני לא בטוחה שאני זוכרת.. מממ.. אולי הוא אומר לי שלקחתי לו את המקום שלו.. אני לא זוכרת. תוך כדי אני קולטת כי אני לא בדיוק מרחפת עכשיו. עכשיו אני צועדת בעזרת מוטות עץ צרים המוחזקרים ע"י איש נמוך שנראה בדיוק כמו האיש הענק. הוא לא רוצה להחזיק אותי, הוא רוצה להטעות אותי ולהפיל אותי. רוצה שאני אפספס קורה. והענק כועס עליו ואומר לי שיחזיק את המוטות חזק. שלא ישחק משחקים. ואני מאוד מאוד כועסת שכל הדברים שלי ארוזים והרוסים.. ומה שלא הרוס נלקח ונעלם ממני. אני ממש כועסת ואובדת עיצות. חסרת אונים. בעיקר עצובה. לקחו לי. אני לא מבינה מה עשיתי ומדוע זה מגיע לי. ואז אני מתעוררת. [***נערך***] לא צריל לחשוב יותר מידי. עכשיו אני מרגישה אחרת. אולי בכל זאת היה טוב שישנתי צהרים. ישנתי במקום לעשות דברים אחרים. גם זה מזל. החיים האלו מוזרים. לגמרי. גם קצת טובים. ~נילי~ נ.ב. נגרה'לה.. קראתי. טוב לשמוע שאת. מאוד.

אני לא מבין בחלומות אבל סתם רציתי לומר שכיף לך שאת זוכרת את החלומות שלך.אני זוכר חלומות בערך 10 שניות אחרי שאני מתעורר ומנסה לחשוב עליהם וישר שוכח...זה משגע אותי אני מנסה לתפוס את המחשבה(עדיין עם עיניים עצומות) והיא חומקת ממני... יש למישהו טיפ שעוזר לזכור חלומות?

היי נילי... מה שלומך? חלמת חלום כ"כ משמעותי צבעוני ויפה ולא יכולתי שלא להתייחס. חלום כזה שמשאיר אותך מהוהרת כאילו עברת איזו חוויה מכוננת שממנה התעוררת אחרת- בטוח מנסה לומר לך משהו. ואלה ממש רק אסוציאציות פרטיות שלי ולא מתוך איזה קורס שעשיתי אצל יוסף פותר החולומות... ואולי קצת ממה שכתבת פה בעבר, ובטוח גם הרבה השלכות שלי... הדבר המעניין בחלום הוא שאת מכירה שני מצבים: של ריחוף או ירידה לקרקע- אבל גם כן לא לגמרי מחוברת אליה. קצת מזכיר את השיר של דליה רביקוביץ "רחיפה בגובה נמוך"- אם את מכירה. מתחיל ב"אני לא כאן..." יש בחלום הזה מצד אחד אבמיוולנטיות בין רצון להשתייך (להיות סטודנטית מן המניין) ובין להיות מרחפת ומנותקת. הרבה פעמים הבחירה בלרחף ולהתנתק קשורה במצבים קשים שאת חווה (העכברים בבית והתכנים המיניים). נראה לי שהחלום הזה גם בודק קשר עם סמכות ושליטה שמצד אחד רוצים לקבל אותה בעצמנו (הסטודנטים מתחלפים עם המרצים במקומות, האיש השחור מחזיק אותך במוטות) אבל גם תחושה שמצד שני זקוקים להכוונה חיצונית ותלויים בה כי קשה 'ללכת' לבד (הסטודנטים עם כסאות גלגלים, ואת צריכה שיחזיקו לך את המוטות). אבל גם השליטה והעזרה החיצונית נראות לפעמים כמתעתות (האיש הנמוך רוצה להפיל, האיש הענק רוצה לשמור). נראה לי שהחלום הזה רוצה להציע לך פתרון: לקחת את המקום של האיש הענק השומר (הוא אומר שתפסת לו את המקום). שאת יכולה ורוצה גם לשמור על עצמך. כי בנחיתה יש תמיד הימור- אפשר ליפול אבל אפשר גם להחזיק חזק ולהשאר יציבה. גם קשור ללדעת לסמוך. אולי בעצם האיש הקטן והענק הם שני קולות שקיימים בתוכך?- זה שרוצה לשמור וזה שרוצה להרוס כשקשה. את מתבוננת על ההרס מרחוק ועצובה שלקחו לך משהו של עצמך. אבל גם רואה שהמעברים וההתפתחות כרוכים בהרבה טלטלות כמו "רכבת הרים". ואולי החלום הזה מנסה לעודד אותך שגם בכל הנפילות האלה והדרך המורכבת יש בך חלק שמאוד רוצה להמשיך וללכת. בהתחלה אולי עם מוטות ועזרה (טיפול...?) אבל אולי אח"כ עצמאית ועל פני האדמה. ולכן לדעתי זה לא מקרי שהתעוררת ממנו ככה 'אחרת' כי הבנת שההרס הוא לא מה שבאמת רצית גם אם חשבת עליו לפני מאוד ברצינות. אני גם זוכרת חלום נורא מוזר ומשונה שחלמתי פעם ומאוד השפיע עלי. כאילו מישהו מתוכך מדבר אליך ורוצה להגיד לך משהו. וחוץ מזה רציתי לשאול אותך משהו שקודם לא הספקתי בקשר ליומולדת שלך. איזה שיר ניגנת על הפסנתר אז בית המלון...? רק חלומות טובים ותשמרי על עצמך באמת, רפאים