התנהגות פעוטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/09/2009 | 19:22 | מאת: יעלי

ביתי בת השנה נוהגת למשוך בשערות לבת דודתה שבאותו הגיל. היא עושה זאת בחוזקה עד שזו בוכה. ברגע שזה קורה אנו מיד לוקחים אותה ואף אומרים בקול רם ואסרטיבי שזה אסור. למשמע זה ביתי צוחקת וממשיכה בשלה... אנו חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות. תכונה נוספת שיש לביתי היא לקחת לאחר את מה שיש לו ביד. זה לא משנה אם גם לה יש משחק אחר, באופן קבוע היא חוטפת לילדים אחרים את מה שיש להם ביד. אני לא יודעת אם להתערב או לתת להם להתמודד לבד. אני קצת מרגישה לא נעים מההורים האחרים מן הסתם... מחכה הציפיה תשובה.. תודה, יעל

09/09/2009 | 19:16 | מאת: גליה...

שלום יעל, בדקתי שוב ושוב, אם קראתי נכון- מדובר בילדה בת שנה!! כשבתך בת השנה מושכת בשיער, או כל דבר אחר, את צריכה פיזית למנוע ממנה את אותו מעשה מכאיב, (גם אם היא תגיב בצחוק או בבכי) ובטח לא להיות מוטרדת מידי בשאלה מה יחשבו הורים אחרים.הם יחשבו שמדובר בסך הכל בפעוטה בת שנה, שנוהגת למשוך בשיער ועוד כמה דברים לא נעימים בכלל...

שלום יעלי, אל תהיו חסרי אונים. זה גיל צעיר מאוד ותקני ההתנהגות נלמדים בעקבות תגובותיכם כהורים. המשיכו להיות עקביים ב"סימון" ההתנהגויות הלא רצויות ובהעמדת גבולות ("זה לא נעים לה", "לא עושים ככה" וכו') בלי לחשוש שאתם לא בסדר בכך שאתם עושים זאת, ולשבח על התנהגויות רצויות. ילד לומד מהר אילו התנהגויות מביאות יחס. לכן, על התנהגויות לא רצויות השתדלו לא לתת חיזוק בדמות דיבור, יחס מיודח וכו' (מעבר להפסקת התנהגות אלימה והאמירה שזה אסור). אמצעי יעיל נוסף זה איסוף של הילדה לזרועותיכם (לאחר הפסקת ההתנהגות הלא חברתית) בחיבוק מכיל, עד שהיא נרגעת. לגבי החטיפות: הייתי מציע לשקף לה את הקינאה ("מוצא חן בעינייך מה שיש לחנה והיית רוצה את זה לעצמך, אבל זה שלה. הנה, זה שלך") ולא לאפשר לה להיות חסרת התחשבות. ילדים זקוקים להכוונה ההורית מאחר ובגיל זה אין להם הפנמה של ערכי מוסר ותקני התנהגות. רק בהמשך היא תפנים זאת (בעזרת הויסות שלכם ההורים). בהצלחה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית