קשה לי אודי.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/08/2009 | 20:01 | מאת: רונה

היי אודי. אחשוף הפעם משהו אחר שלא קשור לפסיכולוגית שלי. הורי עושים לי את המוות. אתמול הרגשתי שבא לי כדור בראש.. שבא לי למות ממש. לא מבינה מה הם רוצים ממני.. הם דפוקים! מעליבים אותי, מקללים אותי, פוגעים בי עמוק עמוק.. ומה שהכי מעצבן שהם עוד מצליחים.. ולמה??? עד מתי הם עוד יצליחו לחדור אלי? מדוע אינני מתחזקת? ועברתי הרבה, איתם, בטיפול, עם עצמי.. ואני בת 30, לא ילדה יותר.. ועדיין הפחד מאבא קיים. אני כולי מתכווצת מפחד כשהוא צועק עלי, אני נחנקת מבכי כמו ילדה קטנה כשהוא מעליב וקורא לי בשמות. החבר החדש מנסה להרגיע.. אבל כעת, כשאינני של אבא יותר, אבא נלחץ, רוצה אותי לעצמו, קשה לו לקבל שהתאהבתי בבחור מדהים! יוצא דופן, מיוחד במינו. שוחחתי עם המטפלת שלי בטלפון, בכיתי מרה.. היא ניסתה להרגיע אותי והסבירה שהורי מנסים להרוס לי את הקשר שלא במודע. שאבא מקנא. שאינני שלו יותר כפי שהייתי.. אבל קשה לי לתפוס זאת! האם אינו חפץ באושרי? שנים חיפשתי קשר כה מוצלח ובריא כמו הקשר הנוכחי.. וכעת, הוא עושה לי את המוות. לא מדבר איתי. עובר לידי וזורק קללה. פותח את עיניו ומביט בי במבט מבעית. אני בסה"כ ילדה עדיין.. אני זקוקה לתמיכה, פירגון.. לא יודעתאיך ללהתנהג ולהתנהל מולו. הוא מסיט את כל המשפחה נגדי, אני חשה שאין אחד שבעדי. אני מרגישה ששונאים אותי. ואולי אני טועה? אולי באמת אני מתלהבת מדי ומאבדת את הראש כפי שאבא טוען? אבל מה אסור להתלהב? להתאהב? מה רוצים ממני???? בסה"כ אני רוצה שיהיה טוב. שיואהבו אותי. שיחבקו. שיתמכו. למה להרוס לי? למה לדכא לי ערבים שלמים? למה אני צריכה לבכות בכל ערב עד שראשי מתפוצץ מכאב??? וככול שאני נפגעת יותר, אני נזכרת במטפלת שלי שלא ראיתי אותה 3 חודשים. 3 חודשים קשים. בודדים. אבל הדבר הטוב אודי.. שביום שישי הקרוב אני אראה אותה- סוף כל סוף! אשמח לשמוע דעתך.. ואיך להתנהל מול הוריי?? מה עלי לעשות איתם??? האם להתעלם מהם? לצפצף עליהם? אבל הם עזרו לי המון מבחינה כלכלית. איך להתנהג??? תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה

הי רונה, נשמע לי שלאבא קשה עם העובדה שאת לא "שלו". הקושי הזה אינו מודע, ככל הנראה, והוא מנסה "להקטין" אותך, אולי במטרה שתשארי הילדה הקטנה שבחסותו. בצדק את מתמרדת לדבר. לדעתי עלייך להתייצב מולם ולומר שאת זקוקה להם שיתמכו בך, לא רק כלכלית, גם רגשית. שאת זקוקה לחוש מהם אהדה ואהבה. שהם הורים נהדרים ואת יודעת שאת יקרה להם - אבל שיעזרו לך להרגיש טוב. ובלי קשר, לנסות וקצת לצפצף, להיות סלקטיבית, להשתמש גם בקשר הזוגי הטוב וגם בטיפול המתחדש כדי להרגיש בסדר. ויפה שיש גם בעיות אחרות, לא?... :-) אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית