לרוית

היי, לא ענית לי לגבי הילד ועניין הפנימיה. לגבי השאלות ששאלת , העניין תחת שליטה בשלב זה. לגבי מה הוא מסוגל , רק השד יודע ! קיבלתי הדרכה בעבר אצל עו"ד מנעמת ואני חושבת שפחות או יותר אני מכירה את הדברים אך לא בזאת נעוצה הבעיה. וכפי שאת יודעת שזה לא עניין פשוט בגלל הבן ושאר הילדים ובמיוחד בגללי.

אליאן היי. קודם כל אני ממש מעריכה אותך על הדרך שעשית כאן בפורום בימים האחרונים. אני יודעת כמה לא קל זה היה לך- אבל לא ויתרת ועמדת באומץ מול עצמך ומול האחרים. לגבי ענין בנך- אין לי עצה חד משמעית עבורך. המציאות המשפחתית שלכם הינה כל כך מורכבת, ועדין אני לא בטוחה שיש לי מספיק נתונים. אינטואטיבית- אולי עדיף לעשות הפרדת כוחות בכדי להגן על בנך ולהוריד קצת מתח גם מכל שאר חברי המשפחה- אבל אולי צעד כזה יחשוף את כולכם לסכנה מצד בעלך? הדבר החשוב ביותר לדעתי הינו להכניס לתמונה גורם מקצועי מוסמך- שיוכל להדריך אותך באופן כולל ולהגן עליך ועל הילדים. לא כתבת אם יש עו"ס מן הקהילה בתמונה, אבל אם אין- חשוב שתהיה. כתבי לי מה את חושבת. בברכה. רוית.

רוית, אולי את יכולה להסביר לי למה צעד כזה ,הפרדת כוחות, יחשוף את כולנו לסכנה ? וגם אם זה נכון,אז מה? להשאיר את הילד שיקבל את כל "החרא" (סליחה על הביטוי) שנחיה על חשבונו, על חשבון הבריאות הנפשית שלו שגם כך היא ,על הפנים" פניתי לעו"ס מהרווחה- והאמת היא שדיי עידנתי את הדברים. אבל רמזתי בגלל שהיא אמרה ששלא הסכמה של שני ההורים לא ניתן להוציא ילד מהבית אלא רק דרך בית משפט או משהו כזה. אמרתי לה שאין בעיה ובמידה והוא לא יסכים זה יהיה בדרך הזו... והיא אמרה שחייבת להיות סיבה. ואמרתי לה שאתן להם מספיק סיבות להרחיק את הילד ואת בעלי מהסביבה... היא הציעה שננסה לאביא את בעלי לידי כך שהוא יגיע לטיפול כביכול בגלל הילד. אני לא יודעת, באמת, לא יודעת מה לעשות. כל כך הרבה סימני שאלה... באיזהשהו מקום יש לי תחושה שזה לא ילך. הוא לא ישתנה ומשהו חייב לקרות לכאן או לכאן. באמת שכבר אי אפשר לעמוד מהצד ולראות ולספוג את כל הדברים. הדברים כבר נהפכו ליומיומיים .זה כבר לא פעם ב- ואני לא מרגישה חזקה,בכלל לא. גם לי יש בעיות עם עצמי... ואת יודעת מה קורה לאנשים כמוני ברגע של ייאוש !!! ביי