מנסה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מנסה להיכנס שוב חטיפול. למה זה כל כך קשה?????? רוני.
הי. ניסיתי. כאן לא הצליח...
לפחות בעיניי, נתת לעצמך משהו מן התשובה - מדוע זה קשה כל-כך? אולי כי את מגלה, שוב, שאת רוצה, ורוצה הרבה וכאן ועכשיו, בלי המוני ניסיונות, אולי גם ללא מילים. ואולי גם היית רוצה שכל החלקים יקבלו את המגיע להם בה בעת, מבלי לפספס אזור שיצא מקופח. גם קצת מפחיד לגלות לפעמים. את מגלה מתוך שחפצה נפשך, אך מוצאת שהטיפול, גם הוא, מוגבל. חלקי. זקוק גם לשיתוף שלך מצדך. למילים. אבל, אולי קשה לאתר ולתת עוד מילים. גם לבקש. מאמץ נכבד. ואז באים אכזבה ותסכול - שבסופו של דבר גם עליהם מדברים. אבל, לאט לאט. חוצמזה, שגם לא קל (ואפשר לראות זאת רבות גם בפורום) עם תחושת הנזקקות, התלות והחולשה. וגם - הקנאה היא רגש שלא תמיד קל להתמודד איתו, ולעתים, היא מעוררת אשמה ו/או בושה. מעט כתבת - עולם ומלואו שם נחבא. לא פשוט לתת לה הזדמנות, להצלחה. לקשר. לקירבה.