הי אודי

קצת קשה לי... רוצה לדעת מה אתה חושב. מראש מבקשת שתסלח לי אם הניסוח יהיה מסורבל ולא ישיר... הקשר עם אבי מאד מורכב ואמביוולנטי ותמיד היה כזה - מקור לחום אבהי ודאגה (עד כדי חנק לעיתים) וחום אלים מילולית ופיזית. (אמי היתה "על תקן" פסיבי) עד היום יש פריצת או היטשטשות הגבולות - לעיתים מסר וציפיות ממני כבת ולעיתים כבת זוג... (מבחיל אני יודעת)- מקשה עוד יותר (אולי יותר עליו) שאין לי זוגיות ומן הסתם כבר לא תהיה... עלה חשד בטיפול שאולי היו גם מגעים אסורים כילדה - שאני לא זוכרת. ייתכן גם שלא היו כלל. (אם כי זו היתה יכולה להיות סיבה "מוצדקת" למצבי העכשווי ולקושי שלי עם אינטימיות..) אתה חושב שכדאי לחקור זאת ?(בהיפנוזה?) או שמה שאדם זוכר - זה מה שהוא מסוגל להכיל ולשאת? לא יודעת מה עדיף כי גם עכשיו קשה לי לסבול את הכשלון שלי ליצור לי נישת חיים משלי ומרגישה שהגעתי אל הקצה.. ואולי אם אדע את הסיבה (אם יש כזאת) , אוכל לפתור מעט מהבעיות שיש לי..וגם אם לא - אולי לחיות איתן יותר בשלום.. אודי, בבקשה תוכל לומר מה אתה חושב/ מייעץ?