שפת גוף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם ניתן להתייעץ פה בשאלה של שפת גוף? בני בן 14.5 רגיש עד מאוד עד כדי עיניים מנצנצות ועל סף בכי לכל שטות וסגור, זאת אני יודעת . השבוע יצא לי בהלכינו ביחד כל המישפחה, ללכת כמה מטרים אחריו ולראשונה שמתי לב לכך שהוא הולך עם הראש מעט מוטה כלפי מעטה והידיים צמודות מאוד מאוד לגופו ואגרופיו מעט קמוצים. משהו צבט לי , משהו לא ניראה לי פה משוחרר . מה הבעיה? האם לראות באופן הליכתו איזושהי בעיה? האם להגיד משהו? להעיר? לשאול? אני חייבת לציין, שהוא דווקא הילד האהוב. ילד שמקבל מאיתנו הוריו המון חיבוקים ונשיקות ותמיכה , תלמיד מעולה ,ציוניו גבוהים קורא המון, שפתו עשירה (בזמנו הגננת היתה קוראת לו "ביאליק" על השפה העשירה בה הוא משתמש) אוהב חברה, יוצא עם חבריו ומשתתף בפעילויות חברתיות. אפילו רשמנו אותו למכון כושר , בו הוא מאוד נהנה, תמיד חוזר ואומר שהיה כיף, (הסיבה ששלחתי אותו לשם היא באמת הכתפיים השמוטות שלו שרציתי לשפר ) איך היית מפרש את שפת גופו? אביו, בעלי, אפילו רכש לעצמו זוג אופניים רק כדי לתת לו "זמן איכות" ולרכב עימו יחדיו. מה עוד היית ממליץ לעשות ? תודה ושבת שלום.
שלום יעלה, לכאורה, נשמע שיש משהו סגור ולא משוחרר, כפי שציינת. מאידך - את מתארת נער מתפקד חברתית, אם כי רגיש. ייתכן כי הכתפיים השמוטות הן מקור או תוצאה. ייתכן כי זה מסמל חוויה ש"כל העולם על הכתפיים שלו" (מה שמסתדר עם העצב שאת מתארת). אני מציע לשוחח עמו על תחושתו (באופן כללי, בלי לקשור זאת לשפת הגוף שלו). אולי לאחר שתצפו יחד בפרק של "בטיפול", ואז - אם זה יתאים - להציע לו מס' שיחות עם איש מקצוע. ייתכן שאין בכך צורך (קשה לי לאמר בוודאות מבלי להכירו) ולכן כדאי להיות זהירים ולכבד את רצונו (יהיה מה שיהיה), אך להשאיר לו את הדלתות פתוחות ובעיקר - לאפשר לו מישהו קרוב שיוכל לבטוח בו ולשוחח עמו על רגשותיו (ועל תחושת העומס הרגשי שאולי חש). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
