האם זו בגידה???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בהמשך לשאלתך-כי זה היה מקום היחיד בבית שכל הבעיות זזו הצידה ועסקתי בי ובעצמי, אני לא יכולה להגיד אפילו שפינטזתי על הגבר האחר ההוא כשכתבתי לו תאור מפורט על מעשה אוהבים שלי לכאורה איתו. פשוט השתעשעתי עם השפה העיברית, הופתעתי מהיכולת שלי לכתיבה לירית, התרגשתי מהתאורים שאני כתבתי דווקא, ונהנתי לא להרגיש קטנה וטיפשה כמו בד"כ. ובכלל כל ההתכתבויות האלו התחילו אחרי תקופה נוראית בבית שבה הסערת רגשות היתה והמשיכה להיות בלתי נסבלת.
שלום שרה, ההתכתבות הזו, עם המיניות והפנטזיה שבה, מילאה צורך רגשי לא מסופק אצלך. זה דומה למה שקורה בבגידה (שם אנו פונים למילוי הצורך הרגשי מחוץ לקשר הזוגי הקיים). מאידך, זה אולי איפשר לקשר ה"חוקי" להמשיך ולהתקיים בתקופה שהוא כשלעצמו לא יכל לתת מענה לצרכייך הרגשיים (להרגיש לא "קטנה וטיפשה כמו בד"כ"). עכשיו השאלה היא מה מזה ניתן להטמיע בתוך הקשר הזוגי כדי שהמענה הרגשי שלך יתממש במסגרתו. ואיך, עדיין, את יכולה לשמור לעצמך מקומות של עיסוק בך ובעצמך (מבלי שזו תהיה "בגידה"). אודי