היריות בנחמני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
פגעו גם באחיין שלי והרופאים אומרים יהיה משותק לכל החיים לא יתהלך רק יתגלגל על גלגלים\, ובכיתי כי זה קשה וזה כלכך לא נעים אבל עוד מחשבה הסתננה לראשי ואנה ממך התיחס אליה- אולי עם כל הכאב הפיזי והנפשי יותר קל לו עכשיו אולי האסון הטראומטי הזה יקח אותו למעלה ישחרר אותו מההסתרה האין סופית שהיתה על מי שהוא , מהחוסר יציבות נפשית שהיתה, מה שאני חושבת שאולי "מכה" טראומטית חזקה ומזעזעת יכולה לשחרר מהמקום של שנים של עצב בלי פתרונות של תקעות מתוך חוסר מוטיבציה לנשום בכלל , אולי טראומות שנופלות עלינו הם דבר חיובי? אולי אני צריכה להזדעזע
הי דיןדין, באמת צריך שמישהו ירה בנו כדי שנשתחרר? אולי אפשר לעשות זאת בלי הצורך בכזה הרס מסביב? טראומות אינן דבר חיובי. לכן הן טראומות. מי שמצליח להתעורר ולצמוח בעקבות טראומה זה מישהו שיש לו חוסן, וקרוב לוודאי שהיה עושה זאת גם ללא הטראומה. יחד עם זה, לפעמים צריך "תזכורת" כדי להתעורר. כמו שאומרים הילדים: "כאפה לפנים". אבל די בתזכורת. חבל לשלם מחיר כזה יקר כדי להזכר במה שאפשר גם בלי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
