אודי

הי הייתי ביעוץ אצל פסיכיאטר קבע שמדובר בדיכאון (שזה משהו שאני "חיה"איתו שנים רבות) אך כיוון שיש ADHD שמטופל בקונצרטה לא ניתן לשלב טיפול תרופתי של נוגד דיכאון? האם עליי לבחור בין עצב להפרעת הקשב שמדכאת כשהיא שם גם? האם זה נחרץ? אני תלתי תקווה ועכשיו אני מרגישה צורך לתלות משהו אחר יום עצוב ומסריח לי נ.ב הוא טוען שלא צריך להיות מצב ב120 שמישהו יסבול מדיכאון ולא יוכל לטפל בו אז מה בדיוק אני? אני חשבתי שאולי במקרה כמו זה ניתן לטפל דרך היפנוזה? אתה חושב שזה עשוי להיות פיתרון? בנוסף אני נמצאת בשיחות עם פסיכולוג פעם בשבוע וזה משהו שממש קשה לי לעשיה כי לחפור בעצמי ולדבר על הכאב שלי זה ממש כמעט בלתי אפשרי מבחינתי , אני עסוקה במהלך החיים בכאב שיש לאחרים בעצב של הסובב אותי בחויות שעוברים אנשים שחיים במציאות ההפכפכה הזו וכפי הנראה "בורחת" מהכאב שלי מחוסר יכולת להתמודד איתו ואני מצאתי את עצמי תוהה למה אנשים באים לפסיכולוג? כי הם מדברים על מה שכואב להם ואני משותקת במקום הזה? אז מה לעשות אני יודעת שטיפול תרופתי בלבד זה לא נכון אבל לפחות מנסיון הפרעת הקשב שלי התרופה שינתה אולי לפעמים אין דרך אחרת? אולי יש מקומות שאליהם לא אגיע בעצמי תהומות עמוקים שדיבור לא יוכל להסתכל להם בעניים בלי לברוח לצרות של העולם לכאבי ראש ובטן לציור על הדף שעות בלי הכרההההה