המטפלת לא יכולה לסבול אותי

היא אמרה לי ללכת משהו כמו רבע שעה אחרי תחילת הפגישה. לא במפורש. לא "אני רוצה שתלכי". אבל היא לא רצתה את הנוכחות שלי יותר. מתחילת הפגישה היא התנהגה מוזר, קצת בתוקפנות. ואז עשתה את הכל כדי שאלך. אז הלכתי. אני לא נשארת במקומות שבהם אני לא רצויה.

סליחה שהתפרצתי ככה לפורום. היא בגישה של my way OR the highway. ואין אמצע. אמרתי לה שאם תמשיך בדרך שבה הפגישה החלה אז אלך. היא חשבה שאני מאיימת עליה. אמרתי לה שאני לא כי אני יודעת שהיא תשמח אם אלך. היא אמרה שזה לא נכון. והמשיכה בדיוק באותה דרך ולהגיד בדיוק את אותם דברים בידיעה ברורה שהיא כבר מציקה לי ודוחפת אותי החוצה וגורמת לי להרגיש לי רצויה. אז הלכתי. היא לא יכלה לסבול אותי אז זו היתה הדרך שלה להעיף אותי. ככה זה נראה שאני לא בסדר ועושה acting out כשבעצם היא ידעה מה היא עושה ויכלה למנוע את זה.

הי, יש הבדל (ואודי היקר מזכיר אותו רבות כאן) בין קביעת "עובדה" של מאה אחוז, חד משמעית ונחרצת (שעימה דווקא ניתן להתווכח, כי היא קשורה לעוד צדדים), לבין אמירה שמשאירה מקום - אפילו מזערי - לספק, ומתארת את תחושותייך וחווייתך שלך (עליהן לא מתווכחים). כלומר, במקום להתנסח באופן נוקשה וודאי וטוטאלי: "המטפלת לא יכולה לסבול אותי, היא לא רוצה בנוכחותי ועושה הכל כדי שאלך" אפשר לנסות לקחת גם מעט אחריות על הצד שלך ולומר באופן מעודן יותר: "אני מרגישה בצורה מאד עוצמתית שהמטפלת לא יכולה לסבול אותי, מרגישה מותקפת, וקשה לי לראות את הדברים אחרת כרגע. גם יש בי דחף חזק מאד לקום כאן ועכשיו וללכת מכאן ולא לחזור" אבל לא לקום וללכת. לא לנהוג באימפולסיביות, אלא להחזיק את עצמך ולדבר על זה. מעבר לשלב כזה הוא התקדמות בטיפול, ובשלבים מתקדמים יותר, לומדים גם יותר מזה. אבל לאט לאט. ועוד דבר - בפרט במערכת היחסים של הטיפול, בו בסה"כ מחבבים אותך ומשקיעים מאמצים להיות פנויים אלייך ככל שניתן, לפעמים המטפלת עסוקה קצת במחשבות מעולמה, ולפעמים קורה שקשה לסבול את ההתנהגות או ההתפרעות של המטופל. ייתכן שישנה הרגשה כזאת של המטפלת, אבל גם אז לא באמת מעיפים אותך בגלל תחושה של רגע מסוים שקורה פעם ב... ישנה גם אפשרות נוספת - שזו בעיקר את שלא סובלת דברים בך, או נבהלת מעצמך, והמטפלת לא מזדהה עם כך דווקא, לפחות לא מזדהה מידי (ואולי היית רוצה שהיא כן?) אז שווה לברר בשיחה הבאה שלכן, ובטח לחזור לשם, לדבר בכנות ופתיחות, ולבדוק מה עורר בך את הרגשות העוצמתיים הללו. שבוע טוב, סוריקטה (מטופלת גם)