איך טלפון אחד מעורר שוב...

הי אודי, הוא התקשר. יותר נכון שלח הודעה שבודקת מה שלומי. דיברנו, נפגשנו... הגעגוע קודם היה קיים וחזק, אבל כבר הצלחתי לא להתקשר אליו, לא לכתוב לו. עכשיו אני לא מסוגלת שלא. הוא מחזר/לא מחזר, מבקש ומציע שלא, מדבר בקול אחד ומהסס בשני... ואני? שני הקולות קיימים גם אצלי. אפילו יותר משניים. אין לי אף אחד שאני יכולה לשתף בזה, רק אותך אודי ואת הפורום הזה. אני לא יודעת מה אני שואלת או מבקשת ממך טליה

הי אודי, שמחה שהחלמת. מקוה שאתה חזק מספיק בשביל לשמור עלינו כאן. "מה את שואלת ומבקשת (מעבר לשיתוף)?..." גם אני שאלתי את זה אותך ואת עצמי... כשחיכיתי לתשובתך, בציפיה וחשש הפעם. כשקראתי אותה וראיתי מה יש בה ומה חסר בה, אני חושבת שהבנתי קצת- חיכיתי אולי לקול של אבא. של מבוגר אחראי שאומר לי מה לעשות. מותר ומה אסור. מצחיק לא? האמת שעצוב טליה