אודי.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היא התקשרה אלי... ככה פתאום ובלי שום הודעה מוקדמת ראיתי את שמה על צג הטלפון. דיברנו ושאלתי איך מתמודדת.. והיתה שיחה נחמדת.. אך שוב התחושה של הפיספוס. תכננתי להגיד לה כמה דברים ושכחתי את רובם מרוב ההתרגשות.... איזה באסה. אני לא אעיז להתקשר אליה. אני מאד מכבדת את זמנה ופרטיותה. לא היה לי גם אומץ לשאול מתי היא חוזרת לטפל בי, לא רציתי להפעיל שום סוג של לחץ... אתה חושב שפעלתי נכון? כי כעת אני עדיין נותרתי בחוסר וודאות. שום דבר לא השתנה למרות שחלף חודש. היא לא יכלה לומר לי אז ועדיין אינני יודעת מהן תוכניותה... אולי הייתי כן צריכה לשאול מתי היא מתכוונת לחזור לטפל? אתה חושב שזו שאלה הוגנת? אשמח לשמוע מהי דעתך.. ואולי כדי שאתקשר בכל זאת לשאול? כי לא לדעת זה הכי גרוע. תודה!!!
הי רונה, תראי איזו הפתעה! תני לעצמך להתענג על זה, איזה כייף... השאלה שלך בהחלט לגיטימית. ולגבי תחושת הפספוס - אל דאגה. תמיד ישארו דברים מפוספסים ולא מדוברים, ואולי טוב שכך. זה גורם לנו להמשיך בתנועה... והנה, שי קטן: http://www.youtube.com/watch?v=C3ZzorFkgeE שלך, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
