סוף שבוע רגוע

השבועות חולפים כאילו שהם מסתיימים עוד לפני שהתחילו יש התחלה ויש סופ באמצע יש לי זמן לאהוב ולכתוב בסופ יש זמן להזיל דמעה ולכאוב כל סופשבוע באופן יציב וקבוע אני מגיעה לנקודה שבה אני מרגישה בודדה או רוצה להשאר ילדה לבדה ולהתרחק מכל ה"רגילות" שסביבה היכולת והצורך התבוע בסביבה להנות מהפשטות של הסופשבוע שבא מהווה עבורי מצב לא בריא מצב של דמעות מלוחות בליבי לא הבנתי מה כל כך כואב לי שם ארוך עבורי ושומם למרות שבסביבתי כלום לא דומם לא מסוגלת לנוח שעות המיטה תמיד גרמה לי לבכות יש הרגשה שהכל חוזר שאין סיפור חדש לספר שהכל כבר קרה בתקופה שעברה ששום חידוש או שום ניצוצות או הרפתקאה כבר לא ממתינים לי גם בסופש הבא סופשבוע יקר אמן ותיהיה קצרצר אולי יבוא היום וימציאו לשבת איזה שיקוי או כדורון כזה שיהמם ויערפל אותי שלא יתן לי להיות כל רגע ודקה עם עצמי שהגוף יעבור את החויה לבדי שהנשמה תתעופף רחוק כך לא יוכל הגופ שוב לבכות אלוהים תעשה שיהיה קצר...תאהב גם את הנשמה ולא רק את הבשר