געגועים... וכאב לב.

אני כ"כ מתגעגעת אליה. אני כ"כ אוהבת אותה. וככול שהתחושות מתעצמות אינני מבינה אותן.. למי אני מתגעגעת? את מי את אוהבת? היא קיימת כלל? אינה חלק מחיי המציאותיים והחיצוניים... אלא חלק מחיי הדימיוניים והפמיניים. אף אחד אינו מכירה. חוץ ממני. אני אוהבת אותה, אך אינה מחזירה לי אהבה. אני חיה אותה, אך אינה באמת חיה בחיי אני רואה אותה למולי, אך אינה באמת כאן אני שומעת אותה, אך אינה באמת מדברת אלי אני רוצה אותה, אך אינה באמת שלי. אני מרגישה אותה, אך אינה באמת לידי. אז את מי אני אוהבת ? אני שואלת.. דמות שאיננה קיימת? דמות שאיננה שלי? שלעולם לא תהא? שמעולם לא היתה???? דמות שלא בדיוק מחזירה אהבה? זה מבלבל.. זה כואב.... וזה חותך לי ת'עור ומנקב את הלב. אני צריכה לדבר איתה.. מה עושים? אודי, אני חייבת לשמוע אותה.. אפילו שיחת טלפון קצרה. אני רוצה להגיד לה כמה אני אוהבתת אבל אני לא רוצה להעיק או להפריע לה. היא חסרה לי מרגיש לי כמו אהבה נכזבת משהו... שאתקשר אליה? שאשלח לה מיסרון? מה דעתך? לא דיברתי איתה חודש..

בוקר טוב אודי יקר. לא דיברתי עם המטפלת שלי חודש. רק מייל קצרצר ממנה, זה הכל... אני מרגישה שהלילות קשים לי יותר, כאילו החושך והעדר ההסחה החיצונית מאפשרת לעולם הפמיני לצוץ החוצה ולדרוש את מקומו... אני באמת רוצה וצריכה לשוחח עימה. אך לא הבנתי דבר קטן מדבריך.. "לכל החלטה יהיה המחיר שלה?" על איזה מחיר חשבת? מה יקרה כבר אם אתקשר אליה או אשלח לה מיסרון ואמתין שהיא תיצור קשר בזמנה לפי יכולת?