לטלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ניסיתי לחשוב על המשפט שרשמת לי, למה רשמת לי אותו. לא הצלחתי לקשר, אולי כי אנחנו לא משדרות על אותו הגל. בכל מקרה לא לשם כך פניתי. אני לא אחזור יותר לפורום. (זה נהיה קשה מידי) אני רק רציתי להודות לך על הכל כך הרבה טוב שעשית לי בשבועות האחרונים. על האיכפתיות. אני מקווה שאת לא כועסת עלי. תמשיכי להיות כזאת אנושית ואיכפתית, זה עוזר להרבה. את בן אדם מקסים. שיהיה לך רק טוב. וסופ"ש נפלא. סתיו.
סתיו, בשבילך: גן של שושנים/אריק איינשטיין לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים רצינו להיות ביחד כמו זוג יונים, אבל גם ליונים דוקר ויש עיניינים, וזה עצוב בשובך, כשאני בחוץ ואת בפנים. לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים. עכשיו את שותקת, אני שותק. עכשיו את צודקת, אני צודק. כן זה נכון, זה משאיר כתמים, לא, לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים. לא תמיד אומרים בדיוק את מה שמתכוונים, יש המון קוצים בדרך לשושנים, וזה דוקר כל כך ליד שרוצה אותך. את תמיד רואה הכל, אצלי הכל על הפנים. לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים. סתיו יקרה, אני מקווה שזה רק משבר וזה יחלוף. אני לא רוצה לאבד אותך ככה. את לא סתם מישהו שעבר פה רק לדקה ונעלם. היית פה משמעותית, ותישארי כזו. אל תעלמי... טלי פרידמן
טלי שלום! מקווה שסתיו כן תחזור לכאן בסופו של דבר (מאד נחמד ומוגן כאן) והיא מוסיפה מאד לפורום לדעתי. קראת את הספר ששמו כשם השיר " לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושונים? על בחורה שחולה בסכיזופרניה? בעקבות הספר הזה עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה
שיר פרידה / שלמה ארצי זה שיר פרידה אז בואי רק אמרי שלום אני אומר תודה- ואת יודעת שחלום סופו להתגשם, אני אומר תודה- ואחר כך נושק. כמו חופים שים עוזב, אני עובר עכשיו ממך. בין דמעות ובין כאב, אני הולך אני... זה שיר פרידות. תמיד אומרים בין השורות, שכמו חידות, פרידות גם הן אינן פטורות. אין בי מנוחה, רוחך שבי גם היא בוכה. כמו חופים שים עוזב.... כל הפרידות הן עצובות, כאב המילים חותך, טלפנתי שנה ולא ענית, אני הולך ממך. טלי, ודאי את יודעת שקשה לי מאוד עם הדברים שאת כותבת. הדברים נוגעים בי, אבל לעיתים מאוד פוגעים, וזה מקשה. אני תמיד ידעתי שמאחורי המילים עמדה איכפתיות, אפילו כששכחתי את זה, הזכרתי לעצמי שוב שוב.. כל האיכפתיות הזאת לא מגיעה לי, אני בן אדם רע. יש המון אנשים שיכולים להעזר בך מלבדי. להם מגיע הרבה יותר. אל תגיבי על מה שכתבתי, בבקשה. שלא יגרור אותי לענות לך שוב ושוב... ואף פעם לא אוכל להינתק. גם ככה זה קשה עכשיו. שלך, סתיו.