חוסר עיניין

אני סובלת מדיכאון שמתבטא בעיקר באובדן עיניין והנאה (עד כדי שאלות של למה אנחנו חיים...) אנחנו עומדים לנסוע לטיול בחול עם הילדים לתקופה של חודש ואני ממש מפחדת שהתסכול מחוסר העיניין וההנאה יחמיר את מצבי ושמצב רוחי יפגום בהנאת הטיול של בעלי וילדי. אין לי אפשרות לבטל את הטיול כיוון שרובו משולם וכיוון שאיני מעוניינת לאכזב את הילדים מה גם שאני לא יודעת אם שהיה בארץ למשך כל החופש הגדול תהיה לי קלה יותר. מה עצתכם ? איך אני יכולה לשרוד טיול כזה ?

מירה שלום, אין כמו "החופש הגדול" כדי להכניס אותנו לסיר לחץ בו כל מה שהצלחנו להחזיק בשליטה יוצא מאיפוס. אני חושבת שרק המונח "חופשת לידה" מצליח להיות יותר אירוני ורחוק מחופש ממנו. אני ממש לא מומחית, אבל חושבת שמבינה את החששות והתסכול ולכן עונה. מקווה שזה בסדר. מכיוון שהחופש הוא בשביל הילדים והמשפחה, יתכן וזו התשובה לשאלה. כאשר יוצאים מעצמנו ופועלים למען מישהו או משהו חיצוני לנו וחשוב לנו - אז אנחנו שוכחים (או לפחות מקהים) את הסבל שלנו ועושים משהו משמעותי. זה אולי מה שעשוי לעזור לך "לשרוד" את הטיול. נדמה לי שויקטור פרנקל כתב (לא ציטוט מדוייק) שמי שמחפש אחרי האושר/השמחה אינו מוצא אותו אבל מי שפועל למען משמעות ימצא את השמחה. וגם "מי שיש לו בשביל מה יכול לשרוד כמעט כל איך". מקווה שזה לא התפלספות אבל לפחות אני מרגישה שלי זה עוזר. בברכת חופש גדול קל וקריר י.