ישנה חדשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2009 | 00:20 | מאת: אביב

הי אודי, כתבתי כאן בפעם האחרונה לפני כשנתיים. לא הרגשתי צורך לכתוב מאז כי אני מטופלת כשנתיים אצל מטפלת מדהימה. הכל היה בסדר עד לפני שבוע לפני כשבוע ממש בתחילת הפגישה היא ממש כעסה עלי,אני נותרתי די בהלם וברחתי מהפגישה וחזרתי אחרי כמה דקות לאחר שהיא התקשרה. היא התנצלה ואמרה לי שאני תמיד בודקת אותה והפעם היא מעדה,מאז קשה לי לחזור לעצמי בטיפול,אני אוהבת אותה והיא אמרה לי שגם היא אוהבת אותי ושאני חשובה לה ושלפעמים גם אמא כועסת על ילדיה. לא חשבתי שהיא מסוגלת לכעוס היא תמיד כ"כ סובלנית, אבל לדעתה זה יכול לתרום לטיפול. אני לא מבינה איך פסיכולוגית שכ"כ ותיקה בתחום ואפילו מדריכה פסיכולוגים מגיעה למצב כזה. בשבילי זה נחווה כחוויה קשה מאוד, אם לפני כן חשבתי שהיא אוהבת אותי בכל מצב היום אני כבר לא כ"כ בטוחה. בשבוע האחרון קראתי אותך מגיב לאחרים ונהניתי לקרוא אותך. אשמח לשמוע את חוות דעתך. כואבת,אביב.

שלום אביב, ראשית - ברוכה השבה... שנית, בהחלט ייתכן שזו יכולה להיות נקודת מפנה חיובית בטיפול. גם פסיכולוגית ותיקה ומנוסה בעלת הזכות להרגיש ולכעוס. מערכת יחסים אמורה להכיל זאת, וטיפול הנו בראש ובראשונה - מערכת יחסים. זו אכן חוויה קשה עבורך, ללא ספק. אני לא בטוח שהיא אינה אוהבת אותך. היא פשוט כעסה כעס שעבר את גבולות החזקתה. זה בסדר, וכעת עליכן לדבר על כך, הן על הפחד והחשש שלך והן על המימד החדש שנכנס לטיפול. שוב, בעיני זה יכול להיות רגע מכונן... תמשיכי לספר? לילה טוב, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית