החלטות אופציות תשובה (סליחה על האורך)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
2)מה את מרגישה כלפי כל אחת מהן? 3)במה מבין האפשרויות את בוחרת? 1) בית:כרגע לא יכולה לעזוב את הבית מבחינה כלכלית. אופציה :לסדר את החדר בצורה שיהיה לי יותר נעים,להחליף דלת,(כך אוכל להרגיש יותר טוב לפחות לזמן השהייה בבית עד שאוכל לעזוב) אופציה:הייתי רוצה לחסוך כסף להתבסס,ולקנות בית עם משכנתא במקום השכרת דירה זה כמובן יהיה בערך עוד 2-3 חו'ד.(לא לאבד תקווה ונחישות ) החבר: לחזור אילו לשכוח מהעבר לבוא ממקום פתוח לשחרר כעסים לתת את הכול,לא להתייחס לסביבה ממה שאומרים להיות חזקה ,אך לוותר על ההזדמנות להכיר מישהו חדש,אחר,שאולי איתו אוכל להיות יותר אופטימית פחות טיפולית פחות כעסים ממקום בטוח שעברתי ואני יודעת מה אני רוצה מעצמי,ושיש לי מה להציע,להציע את עצמי ולבוא לידי ביטוי,הזדמנות שלא יהיה לה זמן אחר במידה ואני מחליטה לשוב אליו ,ולא לדעת לעולם אם היה יכול להיות אחרת,ולהישאר עם תחושת פספוס בכך שמההתחלה לא נמשכתי אילו וגם היום אני יודעת שהייתי יכולה להרגיש יותר. אופציה נוספת:לשחרר את זה לצאת יותר לבלות להתחבר לעצמי להמשיך את הדרך שלי בלי קשקושים בלי כאבי ראש,בלי חסכים להרגיש טוב במה שאני עושה ובוחרת לאהוב את עצמי וכנראה שאכיר מישהו שיידע להעריך את האנרגיות הטובות ופשוט אותי שזה שווה המון.ואולי בלי כול כך מטענים וחוויות טעונות וקשות אולי כי זה יהיה יותר מתאים!!!!!!! בהתחלה זה יכאב מאוד מאוד כי זה ההרגל ובכל זאת המון זמן,אבל עם הזמן יכאב פחות אני אעבור את זה צעד אחר צעד,אשקיע במה שאני רוצה לקדם מבחינה מקצועית וארגיש סיפוק אדיר שאין כמוהו בעולם. אופציה 1 תוספת:ארגיש ביטחון כלכלי שזה מאוד מאוד חשוב ואחיה חיים ברמה מ אוד גבוהה אבל אני יודעת שאחיה טוב גם בלעדיו אני מאמינה בעצמי ויודעת שזה מה שיהיה לא אנוח עד שזה יקרה וזה יקרה,אני הרבה יותר חכמה עכשיו. ולגביו.. לא יודעת אם הוא באמת ישתנה וזה משהו שאני לא מוותרת ולא יודעת אם יש לי את האנרגיות לחזור ולתת לזה הזדמנות המיליון ואחת, ומרגישה הרבה כעסים על כול הזמן הזה שבמקום להנות מזוגיות זה עשה אותי יותר בסטרס כול הריבים והאי שקט הזה,אתגעגע כי אני רגילה כי עברנו המון יחד כי זה היה משהו מאוד מיוחד אך חושבת לעצמי אולי הוא היה שם לתפקיד מסוים בחיים שלי כי לתמוך ולעזור אולי נשלח מלמעלה בזמן בחיים שהכי הייתי צריכה משענת ולא הייתה לי שם משפחה שיכולה לתמוך ההחלטה: פה הקושי אני בהחלט מבינה את כול מה שכרוך מסביב וכול מה שנחוץ לי כדי לבחור ולעשות ואם אני בוחרת באופציה של לעזוב תמיד יהיה לי את הספק הזה שאם הוא כן היה משתנה ..... ולהישאר שם:ייתן לי שקט רגעי לא להתמודד עם מצב של פרידה לא להתגעגע,יהיה לי נעים שיש שם מישהו שאוהב אותי מכול הלב (שאת זה אני לא שוכחת)ומאוד מעריכה אני מאוד רגילה וגם נעים לי בנוכחותו בכל זאת לא הייתי עם בנאדם 4 שנים סתם.. אך אתבאס שמנעתי מעצמי את ההזדמנות שלי להכיר מישהו שאולי יכל להיות יותר נכון עבורי. נקודה נוספת חשובה ביותר!!! אני מרגישה שאני חייה בסרט לא באמת מרגישה שאני חייה את החיים שלי אלא יותר מכיוון תצפיתי מהצד כשאני אצלו לכאורה הכול טוב אני באה אילו לעסק וכולם שם סבבה איתי אימא שלו שאלה כבר,למה אנו לא מתחתנים וידעה שעברנו משבר וכנ"ל אבא שלו..אבל פתאום שאני חוזרת הביתה למציאות שלי,לפעמים אני מרגישה שהוא לא מי שהייתי רוצה להיות איתו הרבה פעמים חזרתי לשם כי היה מאוד בטוח ונעים שם אסביר:אני כן אוהבת אותו,מאוד כייף לי איתו,אך לא בטוחה איזה סוג של אהבה זאת ולחשוב כרגע להתחתן איתו מרגיש לי לא ממקום של שלמות,אך עדיין מאוד מחוברת אילו ואל כול מה שעברנו יודעת שהוא יהיה שם בטוב וברע וגם מאוד כייף אז מה אני עושה מה מה מה מה....????.איך אני מגיעה להחלטה הנכונה שלי.....???...... בברכה תודה רבה מקרב לב!!!!!!!!!!!!!!!
הי ירין, קודם כל - עבודה יפה עשית. מלוא הערכתי. לגבי ההחלטות: את ההחלטה עלייך יהיה לקבל בעצמך. היא שלך, ואני משער שכשתוכלי להחליט - תעשי זאת. בכל מקרה, לגבי הבחירה עצמה, זו צריכה להתבסס מבפנים. אולי ייקח לה זמן, אך היא תגיע. ואז גם תוכלי לחוש שאלו החיים שלך שאת חיה. לילה טוב, אודי