אבא שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 28 נשואה באושר, אמא לילד בן שנה וחצי ועוד אחד בדרך. להורי 2 בתים, האחד הם גרים בו, ובשני אני גרה שנתיים, ועוד שנה אני עוברת לבית שקניתי. אז בינתיים אנחנו גרים בבית שהביאו לנו ללא תשלום של שכירות. אנחנו מעריכים ומכבדים את עזרתם של הוריי מאוד. מה שקורה זה שלאבא שלי יש מפתחות של הבית שלי בצרור מפתחות שלו, וכמה פעמים בשבןע בבוקר הוא עובד באיזור מגוריי וקופץ אלי הביתה לאכול, לשירותים וכו שאני לא נמצאת , בדר"כ מודיע לי לפני שהולך. אך בזמן האחרון הוא הולך לשם בבוקר ולא מודיע לי, ובמקרה שיצאתי ראיתי אותו על הכביש לכיון הבית שלי, ופעם אחת שישנתי ולא היה לו פלאפון להתקשר פשוט עלה לבית פתח את הדלת ואני והבן שלי באותו היום ישנו בבית, ופעם אחת שלא הרגשתי טוב ונשארתי לנוח לי בבית והשארתי את המפתח בדלת ולא עניתי לפלאפונים וישנתי הוא פשוט זמזם בפעמון שאקום לפתוח לו. אז אתמול אמרתי לו אבא למה אתה לא מודיע לי שאתה הלכת לבית שלי ואם בעלי בבית ישן או משהו, אז הוא עונה לי : מה הוא יפחד שיראה אותי? אז אמרתי לו בן אדם ישן בבית שלו ופתאום פותחים לו את הדלת זה נראה לך הגיוני? אז אמר שרצה להתקשר ולא יצא וכו... והיום שרצה לבוא בבוקר התקשר אלי. אין לי בעיה אם מודיע שיילך אלי בכל זאת הוא עובד שם רוצה ללכת לשירותים או לאכול אחרי הכול זה הבית שלו והם הורים שעוזרים לי בכול אבל יש עוד בעיה , היה סכסוך גדול במשפחה שלי עם אבי וכל הדודים, וכמעט אך אחד לא מדבר איתו, ומגיע לו כי עשה מעשה בלתי נסלח,בכל מקרה מאז שכולם יודעים על מעשיו ניתקו איתו את הקשר והוא יותר נדבק בנו בילדין- ואם אמא שלי יוצאת בערב מהבית מתקשר ואם לא עונים לו לא מתיאש מתקשר שוב, או רוצה לבוא, אין לו חברים משלו, והוא פשוט כל הזמן סביב ילדיו וזה מעצבן זה גובל כבר בחוסר פרטיות, כל היום משועמם ומתקשר אלינו ורוצה להיות איתנו ולא תמיד זה מתאים, ואני מרגישה שאין לי לפעמים חשק כבר לענות לו עם כל הכבוד למשפט של כבד את אביך ואת אימך. מה אפשר לעשות? אני מאוד מרחמת עליו לפעמים וגם בעלי אבל אני לא כבר נשואה ואני רוצה לחיות בשקט את החיים שלי ולא בא לי שככה יהיה מעורב. אני בקשר טוב עם אמא שלי והיא לא נדבקת בי ויש לה חיי חברה והיא מבינה ויש לה טקט אבל גם היא מרחמת עליו כך שזה לא יעזור אם אקטר לה. אפילו אתמול הרדמתי את הילד שלי ולא עניתי לפלאפון אחכ והוא התקשר, אחרי חצי שעה שוב מתקשר למה את לא עונה? אז אני אומרת לו אני מרדימה את הילד שלי למה מה קרה? סתם רציתי לשאול מה נשמע אומר לי, אחרי שדיבר איתי כבר בצהרים. אין לי סבלנות. מה לעשות??????????????????
שלום קרן, אכן, מצב מורכב. אבא מסור אך חודרני, אשר אינו מכבד את הגבולות שלך (אני משער שלא מתוך כוונה רעה). הייתי מציע לנקוט בדרך הבאה: להדגיש את היותו הורה טוב, מתגייס ומסייע, דואג ואכפתי. לציין שבגלל איכויות אלו (גם שלו וגם של אמא) - את יכולה היום לנהל חיים עצמאיים ואפילו להיות מסוגלת להתרחק מעט מההורים. ומתוך כך - בזכותו ניתן להגיע למצב כזה שהוא כהורה יכול להתייחס אלייך כאדם בוגר ונפרד. חלק מזה טמון ביכולת שלו לכבד את הגבולות שלך, וכמו אצל נערה מתבגרת הסוגרת את דלת חדרה - להקיש בדלת ולהכנס רק אם שומעים "כן" מבפנים. הוא, כך תוכלי לומר לו, יכול להיות גאה באבהות שלו, ולכן - להרפות מעט ולאפשר לך לבסס את הפינ ההפרטית שלך עם משפחתך. הוא כמובן רצוי בכל עת, אבל כעת הוא צריך להודיע ולברר אם זה אפשרי. כל זה, הדגישי בפניו, הוא תוצאה של היותו הורה מסור וטוב. וכמובן - אל תוותרי על הצבת גבולות ברורים. בהצלחה, אודי