אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי יש לך אולי מחשבה, למה מטפל מפסיק לאהוב מטופל?...למה הוא הפסיק לאהוב אותי..? אני מנסה להבין מה עשיתי לא בסדר, אבל לא מצליחה להבין למה פתאום הוא נהיה כל כך קר ואדיש אליי..יש לי גושים של קרח בבטן ובלב. הם לא נמסים, אני מרגישה שאני קופאת בתוכם, לא מצליחה למצוא משהו שיחמם אותי, שיניע אותי. הכל נראה לי כמו שקר. העולם נראה לי חסר היגיון. וזה כל פעם קורה מחדש..למה? זה לא רק הוא. אני לא מצליחה להשתחרר ממנו, כי אז אני אצטרך לקבל את העובדה שזה יכול לקרות עם כל אחד, בכל רגע - שאין לי שליטה בכלום בכלל. אני כל הזמן ממשיכה להיתקע בזה שפתאום הוא יתעורר, ונתקן את זה והכל יהיה בסדר. תמיד התגברנו על הכל. הוא החזיר לי את האמון בבני אדם, ובאהבה. אני לא רוצה לוותר על זה, כי אהבתי את העולם יותר כשהייתה אהבה בתוכו. אין בי כלום חוץ מכאב. אני לא יכולה לבטוח שוב. למה..?
הי אופירי, זה באמת כואב. איני יודע מדוע את חשה שהוא אינו אוהב אותך יותר ומדוע גושי הקרח והצינה. ייתכן שזו תגובה לאקלים אליו הגעתם בטיפול, שיש בו הרבה קור וצינה. אם השערתי נכונה - כשתחצו את מדבר הקרח הזה - יחזרו תחושות החום. את כותבת שזה כל פעם קורה מחדש. זה אומר שיש מה לעבד ולהבין (לא רק שכלית, גם רגשית). ואתם עובדים. הכאב במקומו. הקושי לבטוח נעוץ מן הסתם בפעמים בהם בטחת ונכוויית באש. את זהירה היום יותר. פגועה יותר. אבל אל תוותרי. התקווה לדעתי תוכיח את עצמה בסופו של דבר. שלך, אודי
הי אודי אולי אתה מגיע לפה בשעות קצת מאוחרות,כי אני מרגישה...אני כותבת פה כבר כמה חודשים, על כך שאנחנו לא עובדים על כלום. שהוא עזב. שהוא לא רוצה לטפל בי יותר. שאין שום אקלים. רק שממה. כל הודעה והודעה היתה רק על זה...אתה לא זוכר? לא חשוב, אין לי כבר כוחות