אודי...

היי.. ובכן, שלחתי למטפלת שלי מתנה לידה.. מארז כזה מיוחד עם בגדים לתינוק ועוד אביזרים.. וגם דובי קטן ורך. יש חברות שעושות זאת. זה הגיע אליה ביום חמישי עם שליח.. אבל היא טרם התקשרה! לא אמרה לי מילה... לא בנייד, לא אסאמאס, לא מייל... אני יודעת שזה הגיע אליה. אך מדוע לא אמרה לי מילה? האם טעיתי במשהו? לא יודעת אם להיפגע או לא... אם אני מאוכזבת או לא? וכ"כ חיכיתי לצלצול ממנה, למילה אחת שלה... האם העמדתי אותה במצב לא נעים? ממה היא חששת כ"כ, אם תיצור קשר? האם פרצתי איזה גבול???? אשמח לדעת מהי תשובתך. ואולי באמת אני כן מאוכזבת ממנה.

נכון אודי, אתה צודק.. אך עדין בדובר כאן בקשר אחר. אנחנו לא חברות באמת ובטח לא משפחה. אני המטופלת שלה. אני תלויה בה. אני קשורה ואוהבת אותה כמו שאוהבים אמא. היא הלכה ללדה! ללדת בת. עזבה אותי לתקופה לא ברורה... לא יכולתי ללכת לטיפול אחר. היא המליצה לי לשלא לעשות זאת, שזה לא יהיה נכון מבחינה מקצועית. אני שמעתי לה. אני סומכת עליה. היא נעלמה מחיי.. והיא כה משמעותית בחיי! אינני דורשת מילות תודה על דברים שאני נותנת בדר"כ.. כי זאת אני. אבל במילה ה'תודה' שלה- מסתתרת אהבה גדולה. היא מכירה אותי וידעת מה אני מרגישה כלפיה. לא חסכתי במילים, תמיד אמרתי לה הכל! היא טוענת שבכך שאיננה 'מרשה' לעצמה לענות לי כפי שאני מצפה ממנה- בכך היא שומרת עלי. אני חושבת שהיא צודקת כשמדובר בטיפול, אבל לא בהפסקה של טיפול, ככה באמצע ואני חשה תקועה, אסור לי להתקשר אליה... אני צריכה להמתין.. להמתין ולהמתין. כאילו מדובר בתור לבדיקה במכון מור. זה קשר מורכב, קשר לא ברור.. היא לא אמא שלי, לא אחות, לא חברה ולא דודה שלי, אלא היא כל אחד מהם קצת. איך אפשר להעלם ככה? אולי היא חושבת שאם תתקשר אלי זה יקשה עלי? אולי היא בעצם מתחשבת בי? פעם, כשביקשתי חיבוק והיא סירבה, לקחתי את זה קשה מאד.. והיא הסבירה לי בקול אוהב: "הרבה יותר קל לי לתת לך חיבוק מלא לתת..." אני מבולבלת. סתם.. כל ההריון הזה מטריף אותי.