אודי...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי.. (הפעם אני יותר רכה..) המילים שלך הרטיטו אותי. אתה יודע איזו משמעות יש לזה??? זה היה רגע אינטימי, השאלות שלך אלי. עמוקות כל כך, חודרות וכואבות. הבאתי את זה לטיפול. בקושי נגענו אבל הבאתי וטוב שכך.. אני עדין מפחדת מהמשמעות של כל כך הרבה דברים לגבי.. והכי כואב שאין לי לאן לברוח.. עכשיו אני מבינה את השקט המלא הזה שבי. אני עמומה.. ו.. לא מוצאת עוד מילים שיסבירו את התחושות הללו.. כמו שאמרתי, שקט.. במקום מילים. היא נלחמת עלי, שלא אעזוב.. ולי קשה להיות שם.. כמו ילדה קטנה שרוקעת ברגליים.. והיא אומרת שהיא חזקה בשבילי.. ואני מנסה.. והיום דווקא היה בסדר... ומפחיד שהיה בסדר.. מסובך. הכל מסובך. זהו, היה טוב לכתוב לך עכשיו.. לאחרונה מרגישה שכותבת ככה פתוח וזה ממש מוזר לי.. כאילו אני חושפת את עצמי קצת יותר ככה..? לא יודעת. יאללה, סופש מקסים (כמעט חתמתי בשמי האחר האמיתי) ~נילי~
הי נילי יקרה, כמעט חתמת בשמך האמיתי... איזה יופי להרגיש ככה קרובה! ואגב, בכותרת - נעלמו הכנפיים משמך, ובחתימה - זוג הכנפיים הנוסף... תודה לך שאת משתפת בהרגשתך. אני שמח לשמוע ומתרגש אתך. גם העובדה שזה הגיע לטיפול - מרגשת בעיני (אני מניח שיהיה לכן את הזמן לגעת בזה יותר לעומק...). סופ"ש נהדר גם לך, אודי
הי שוב נילי, ראיתי שלמעשה הכנפיים בעינם עומדים (בחלק מהממשקים הם לא נראים, ידעת?)... :-) אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
