להיות מאוהבת

הי טליה, ראשית, עצב הוא רגש עמוק. תרגישי אותו. אל תעשי אתו כלום. תני לו את מקומו. שנית, לדעתי בדריכה בחדר מעורר זכרונות או בחשיבה על האדם הממלא חסר בתוכי - יש (בנוסף לעצב על מה שאין לי ובי) גם תחושת בית. או לפחות - געגוע. ובגעגוע יש גם זכרונות טובים (וגם עצב...). לא צריך לעשות. את מרגישה... אודי