כואב לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי אני חייבת לכתוב, אני מפחדת שאעשה לעצמי משהו, כל כך נגעלת מעצמי. פיזית. מרגישה מעוותת, אין לי כוח יותר. אני מצטערת אם אני מייאשת אותך ואת הפורום, אני פשוט לא רוצה להפסיק לכתוב, כי הבדידות הזו מציפה, וחוסר האונים. אני צריכה עזרה, ואין לי ממי. בכלל. אלוהים, זה כל כך כואב הצילו בבקשה תכתוב לי משהו מנחם, לא רוצה להיות לבד כואב לי
אופיר... את לא מייאשת את הפורום. ואת לא צריכה להפסיק לכתוב. תמשיכי כמה שאת צריכה, כל זמן שאת צריכה. אנחנו פה. גם אם, לפעמים, כקוראים בלבד... אבל פה.
טימי יקרה תודה על התמיכה ועל התגובות. למרות שאין לי כוחות להגיב להודעות של אחרים כרגע, אני קוראת אתכן, אבל לא מצליחה למצוא מילים מנחמות. אבל אני גם איתכן, ושולחת חיבוק שלך אופיר
אופירי... כבר זמן.. ואני שוב מחבקת אותך בעדינות ובחום.. אפשר? תנסי להיות חזקה.. מדברת תוך כדי גם עם עצמי.. התגעגעתי אליך.. ~נילי~
את יכולה להיעזר גם באתר של סהר תמיכה - הם מקסימים ותומכים בך אישית . פעילים משמונה או תשע בערב ועד חצות. אנא, אל תוותרי לעצמך. איתך.
לא רק אל תפסיקי לכתוב ,את חשובה פה , יש משהו שאנו יכולים לעשות כדי שתרגישי פחות בודדה?
הי אופיר יקרה, אל לך לחשוב שאת מייאשת, לא אותי ואל את הפורום (ראי כמה תגובות אוהדות את מקבלת האומרות כך בפירוש). מדוע התחושה שאין לך ממי לקבל עזרה? מהן בכל זאת האפשרויות הזמינות לך? אופיר יקרה, מבט מהיר על העץ שנטעת מראה לי שאינך לבד. ואילו את תחושת הבדידות שאת חשה, את הכאב, את הרצון לנחמה - אולי ניתן להקל מעט בידיעה כי רבים, כולל אני, חושבים עלייך כרגע, ובהמשך, וצועדים אתך - ככל שיהיה לך נכון. לילה טוב ושקט, אודי
תודה אודי מי שרציתי שיצעד איתי ככל שיהיה לי נכון, צעד איתי ככל שהיה לו נכון, וכשכבר לא היה לו נכון, הוא עזב. בלי פרידה, בלי כלום. פשוט עזב. וזה, הבור שהוא השאיר אחריו, לא עוזב. סוף שבוע שלם כרגע לפניי, הוא נראה אין סופי, וגם אתה לא תהיה פה, אבל המילים שלך כן. אתה לא יודע כמה זה חשוב לי כרגע. איך עוברים את זה? תודה על המילים המלטפות שיהיה גם לך סוף שבוע שליו אופיר
יש לך עזרה - אנחנו כאן איתך. את לא לבד.. את לא רק לבד!!!!!! הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך משו מעבר למסך שיקל על הבדידות והכאב , אולי הנחמה - שאת באמת יקרה לנו ואנו דואגים לך תקל מעט? תשמרי על עצמך . את חשובה . מחבקת אותך .. תמשיכי לכתוב , לשתף.. את לא מייאשת בכלל!!! שלך, שרית