פעם שניה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, שלחתי את ההודעה בצהרים. אם היא כבר הועלתה אין צורך להעלותה שוב, כמובן. מדוע הותרת את שתי הודעותיה של לילך מיותמות אתמול? אני מבינה שהשעה הייתה מאד מאוחרת, אבל כאב לי לראות שדווקא אותה שכחת/לא הספקת/לא הבחנת, דווקא משום שהדבר קרה לא מזמן עם הודעה אחרת שלה...
אני מבקש לא להשתמש בשמות זמניים כדי למסור הודעות עלומות כאלו. להבא - לא אתייחס ולא אעלה אותן. אם יש רצון לומר לי משהו, אפשרי בניק הקבוע. לשאלת ה"דווקא" אומר שאין כאן שום דווקא כלפי מישהו ספציפי. עומס הגלישה בשעה שכתבתי אמש - שהכביד מאוד על כתיבת הודעות בזמן סביר (ואני כותב מן הסתם, לא מעט כך שזה "תוקע" אותי זמן רב), יחד עם השעה המאוחרת, הביאו אותי לדחות המענה *לכולם* להיום. קצת סבלנות ואורך רוח לא הזיקו לאיש. ואשמח לדעת מי הדואגת לעלבונה של לילך (ומדוע האחרים שחיכו למענה שלי לא הוזכרו, אם כבר...). בכל מקרה, למען הסר ספק - להודעה של לילך עליה עניתי הערב היתה לי הערכה וסימפטיה (לאקאן), כך שאין לי שום דבר עקרוני "נגדה"...(אלא אם לילך היא היא כותבת ההודעה הנוכחית, ואז...אללי...). בכל מקרה, אני עונה עכשיו. (ואין צורך להסתתר), אודי
הי אודי, "אללי" גרם לי לחייך וזה כבר לא מעט היום.. (את שלך עשית, אודי, אתה יכול ללכת לישון ;-) רק רציתי לכתוב שאני כותבת בשמי. לא כל כך בא לי להיות לילך כל הזמן, אבל אני בשמי בנתיים. המון "לילך" יש בהודעה שלך.. קצת קשה.. זה איכשהו תמיד נחווה לי מאוד חודרני. באמת לא יודעת למה. אולי הייתי צריכה לבחור שם ממש (ממש) ארוך ואז לא היה לך כוח לרשום אותו ;-) בפעם אחרת.. אני רוצה בכל זאת לומר תודה לone ... זה באמת קרה כמה פעמים, אבל זה בסדר. אתמול גם מאוד הבנתי. היה מאוחר מאוד-מאוד והשאלה לא כל כך התאימה ללפנות בוקר. אבל אני חייבת לומר שבימים לא מוצלחים כל כך, כמו השבוע, שאני לא ממש מצליחה לעשות לי בית בתוך עצמי (אם לאזכר הודעות אחרות), אז תשומת הלב שלך *כל כך* מחממת את הלב שאם אתרכז בזה קצת יותר, בטח אבכה.. תודה :-) ל.