אחת מתוך רבות..

מאז שחזרתי הבייתה אני פשוט משתגעת אמא שלי לוקחת לי דברים צמידים תיקים וכו...וזה מרגיש לי "חדירה"לפרטיות ולרכוש שלי וזה די מעצבן אותי כול דבר שאני קונה או לובשת היא רוצה ואז אני מתעצבנת עליה והיא נפגעת ואני מרגישה ריגשי מצפון שפגעתי בה וכו... אני לא יכולה לסבול את אבא שלי זה כבר נושא בפני עצמו אין לי כוח לראות אותו בקיצור המצב לא להיט בפרט שאין לי אופצייה לעבור נהבית עכשיו בשל מצב כלכלי מה שלא תורם לי לתחושת האבל וההתגברות על חברי לשעבר שאני מנסה להתגבר פשוט בא לי לצעוק הצילווווווווווווווווו הלוואי שכול זה ייגמר

היי.לגבי הענין עם אמא שלך אני מציע שאולי תנסי פשוט לדבר איתה על זה אולי היא לא יודעת שזה מפריע לך כל כך,אבל תדברי איתה בשקט ובנעימות לא בעצבים וכך היא לא תיפגע לך יהיה רגשי מצפון וגם לא תרגישי חדירה לפרטיות.בנוגע לאבא שלך אולי תנסי לברר עם עצמך למה אין לך כוח לראות אותו ולהמשיך עם זה...