עצובה מאודדדדדד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הנה עוד לילה ואני לא נרדמת פשוט לא מהורהרת בנפשי,לא מאוזנת,בוכה,צוחקת,לא יודעת כבר מה לומר....מתגעגעת חושבת רק עליו פשוט נקרע לי הלב אני מרגישה כאילו אני מתאבלת עליו ומרגישה יותר עצובה שאני מבינה שאני לא רוצה את הזוגיות הזאת יותר...אז למה זה כול כך קשה למה אני כול כך עצובה למה למה תחושות נוראיות עוברות בי פחדים ודאגות מחשבות רעות..:(:(:( בברכה ירין(תודה על ההקשבה) שבוע מצויין לכולם. מפחדת שאשבר כמו תמיד כשיתקשר...פשוט לא מפסיקה לבכות
לירין המקסימה אני חושב שאני יודע מה עובר עלייך כי עלי עברה תקופה כזו לא מזמן. אני לא יודע מה הוביל למה המחשבות המרובות לחוסר שינה או חוסר השינה למחשבות המרובות אך העובדה היא שלא ישנתי בכלל.היו כמה דברים שעזרו לי. למשל אפשר לדמיין קופסא שאת שמה ליד המיטה וכל מחשבה מדאיגה מיד להכניס אליה ולסגור אותה.ולאחר שהראש נקי ממחשבות(או באותו זמן שאת מנקה אותו)תתחילי עם נשימות עמוקות מאוד ובין השאיפה לנשיפה תחכי כמה שניות ותרפי את כל גופך. אני מקווה שעזרתי ואם את רוצה לדבר עם מישהו כשאת קצת לבד אז הנה המייל שלי [email protected]
שלום ירין, את אכן מתאבלת, זה לא כאילו. זה בסדר, אל תלחמי בתחושות, גם אם הן קשות. הפחד, העצב, הדאגות, הקושי... את מוזמנת להמשיך ולספר אותן. לילה טוב, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
