נשארתי קצת לבד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי. זהו. המטפלת שלי ילדה היום. בת. עכשיו נותר לי להמתין לה. שלחתי לה הודעת אסאמאס שאני הכי שמחה בעולם בשבילה ושאחכה לה.. אבל האמת, שקשה לי. היום זהו היום הראשון.. ועכשיו לא אראה אותה תקופה הכי ארוכה מתחילת הטיפול. לא יודעת איך ארגיש וכנראה שאשתמש בפורום הנהדר הזה לתמיכה בתקופה שמחכה לי. קצת מרגישה שנשארתי לבד... המטפלת המקסימה שלי שלחה לי אסאמאס הבוקר על הלידה.. הודעה אוהבת וחמנ שחיממה את ליבי מאד! אני יודעת שהיא אוהבת ושאכפת לה ממני. לא להאמין איזה קשר אמיתי ומיוחד נוצר בין שני אנשים שהיו זרים עד לפני שנתיים.. והיום היא האדם הכי קרוב אלי עלי אדמות. אהבה שבינינו הדדית וכייף להרגיש כך. אני מקווה שהזמן יחלוף לי מהר, אנסה להיות עסוקה כמה שאוכל.. הקושי האמתי שלי הוא בערבים ובלילות.. בהם אני פחות מוסחת והראש מתחיל להיזכר ולחשוב.. ודאי עוד אכתוב פה בהמשך לכשאצטרך.. ואולי אלו יהיו מיילים קשים.. כשיהיה לי קשה. ואולי בכלל כל התקופה הזאת תהא עבורי בדיקה עצמית? ואני עוד אפתיע את עצמי? מי יודע.. בכל אופן, אזדקק לחיזוקים קצת ממך. אם אפשר, כמובן.. תודה רונה
שלום רונה, בשורות משמחות אך כוללות בתוכן גם את העצב שבחופשת הלידה. מר ומתוק, שמח ועצוב. כמו החיים... זכות גדולה נפלה בחלקך לחוש את החום והאהבה ממנה, וברגע אישי ופרטי. משמע - את אצלה, קיימת. שותפה. זה דלק שבהחלט יעזור לעבור את תקופת חופשת הלידה... ואנחנו כאן, כמה שתצטרכי... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
