במרחק נגיעה.. המשך

שלום סיגל, שימי לב לאמביוולנטיות בדברייך שלך: "אני יודעת שמה שמתרחש בחדר אינו טיפול, אבל אני לא מסוגלת לעזוב. אני יותר מידי מחוברת אליו. רגילה אליו. אני אצלו כבר 7 שנים רצופות ולפעמים אני מחכה שהוא "יזרוק" אותי מהטיפול. שהוא ייקח את האחריות. הרי האחריות במה שמחולל בחדר היא שלו, לא? מה זה אומר עליו? מה זה אומר עלי? האם לא יכול להיות שבין השורות גם מתרחש טיפול אמיתי? " אז זה טיפול או לא טיפול? שאלתך בסוף היא נסיון לרציונליזציה. "אולי בכ"ז מתרחש שם טיפול". והרי פתחת בזה שאת יודעת שזה לא טיפול. הסכנה באי שמירה על גבולות מקצועיים היא אביוז. ניצול הקשר לסיפוק צרכיו האישיים של המטפל. את זה נועדו כללי האתיקה למנוע. אי שמירה עליהם מגבירה את הסכנה שבמצב העדין במילא שנקרא "טיפול נפשי". עלייך להחליט ולעמוד בהחלטה. לדעת שמה שקורה שם הוא לא בסדר. אודי