"חופש הדיבור"

הי. מספר שאלות לי: 1) האם פסיכולוג הנוהג לענות לשיחות טלפון במהלך השעה הטיפולית נוהג בחוסר מקצועיות? אמנם אין בקוד האתי של הפסיכולוגים כל אזכור לכך, אולם עד כמה הדבר מעיד על מקצועיותו? 2) האם יש הבדל בין פסיכולוגים העובדים במרפאות ציבוריות לבין מטפלים פרטיים בנוגע לקבלת שיחות טלפון? 3) וכאן לחלק האישי - אני מטופלת מספר שנים אצל מטפלת בשירות הציבורי. היא משמשת כפסיכולוגית ראשית של המכון ומתוקף תפקידה מוטל עליה עומס רב הכולל שיחות טלפון רבות. אני בהחלט מבינה זאת, והשלמתי מזמן עם האילוצים הללו. הדבר שמרגיז אותי מ-א-ד הוא כאשר מעבר לקו נמצא אחד מבני משפחתה (ולא קשה לזהות...) אמנם היא מקפידה לענות לטלפונים בקצרה, אך לפעמים זוהי שיחת הטלפון הרביעית בנוכחותי. מעולם לא הבעתי בפניה את מורת רוחי, הואיל והיא כלל לא חייבת להמשיך לקבל אותי לטיפול שם, ובוודאי לא במשך שנים רבות כל כך. שאלתי היא האם זהו מחיר מקובל שעלי לשלם תמורת טיפול חינם? או שמא יש אפשרות אחרת? אשמח לשמוע את דעתכם ואת דעתך, אודי.

המטפלת שלי יודעת שהקו מנותק כשאני באה. אני בטיפול פרטי, אגב. גם הסלולרי שלה מחוץ לחדר ובמקום רחוק... שלא יפריע. אין בעיניי שום תירוץ וסיבה לכך, שטלפונים יפריעו למהלכן של הפגישות. יש לך זכות מלאה להביע בפניה את מורת רוחך... יכול היות שהיא לא תקבל את זה, ותדברו על כך, אבל את לא צריכה לשמור את זה בבטן. ואין הבדל באשר לפסיכולוג פרטי לפסיכולוג שעובד בשירות הציבורי באשר לקבלת שיחות טלפון... זה תלוי בבן-אדם... עליי זה לא מקובל, כמטופלת - ולא משנה באיזו מסגרת אני מטופלת - אני חושבת שאני זכאית לזמן שלי, ללא הפרעות. גם כשהייתי מטופלת במסגרת ציבורית, הטלפון מעולם לא צלצל במהלך הפגישות...